ביאליק גר ברחוב ביאליק

 

ביאליק 22

בית מניה וחיים נחמן ביאליק שנת הבנייה: 1924, אדריכל: יוסף מינור, סגנון הבנייה: ארצישראלי

אדריכלית השימור: אדריכלית פרופ' ניצה סמוק 

בית ביאליק נבנה בסגנון ארצישראלי המשלב בין תרבות המזרח למערב. בין מאפייניו: כיפה מוסלמית ושילוב של קשתות רנסנסיות וקשתות מחודדות. העמודים התומכים בקשתות המרפסת במבואת הבית הם בעלי כותרת דמויית צמח המשתלבת עם ציור הקיר שנחשף במרפסת בעת שימור המבנה. הפרט הבולט בבית הוא מרפסת העץ הסגורה שנבנתה בהשפעה העותומנית.

ביתו של ביאליק עוצב בהשראת מבנה קבר רחל, המבטא את הקשר למקורות המקראיים, השורשיים והארצישראליים.

כדאי להתבונן בדגם קבר רחל המונח על האח בחדר האורחים' ולהשוותם לצורת הבית הכוללת כיפה, צריח וחלונות מקושתים. פנים הבית תוכנן בקו אירופאי, תוך הדגשת התרבות המקראית ועיטורים בהשראת המזרח, בהם אריחי הקרמיקה הייחודיים מתוצרת "בצלאל" המעטרים את פינת האח ואת עמודי הכניסה. על אריחי הקרמיקה, שיוצרו במיוחד עבור בית המשורר, אפשר לראות תיאורים של שבטי ישראל, המרגלים הנושאים את זמרת הארץ ועיטורים נוספים מעברו של עם ישראל.

 

 

על האח בבית ביאליק מוצג דגם של קבר רחל. צילום שולה וידריך

 

על הגדר נקבעו שלטי הכניסה  מתוצרת "בצלאל" ועליהם שם המשורר, האדריכל ושנת הבנייה.  

משך שנים רבות תכנן המשורר חיים נחמן ביאליק להתיישב בארץ ישראל.

. ביום 16 ביוני 1922 שלח ביאליק מכתב מברלין לאפרים שמואל קוצניק, וייפה את כוחו לרכוש עבורו חלקת אדמה בתל אביב או בקרבתה. "והרי ידך כידי לכל דבר." כתב לו ביאליק. במקביל, ביקש מידידיו בתל אביב, מאיר דיזנגוף, בצלאל יפה ויהושע רבניצקי, לעזור לקוצניק בבחירת מקום "שיהיה נאה וטוב מן הצד הסניטרי והאסתטי," ולסייע בתנאי התשלום.

בשנת 1923 הוציא ביאליק לאור מהדורה מיוחדת של כתביו המאוגדים בארבעה כרכים בהוצאת הספרים שבבעלותו.

מכירת המהדורה הכניסה לו סכום של עשרים אלף דולרים, שככל הנראה אפשר לו להשלים את רכישת המגרש והקמת הבית.

מאיר דיזנגוף היה אדם בעל חזון שייחס חשיבות רבה להשתקעותם של גדולי תרבות עבריים בתל אביב, שתשמש בירת התרבות  המתחדשת. הדבר תאם את השקפתו של ביאליק. 

ביאליק בחר להתיישב בתל אביב בעיקר בשל תדמיתה כעיר צעירה וחופשית שבה ניתן להשפיע על תרבות היישוב המתחדש, וכך כתב: "יצירה עברית כתל אביב מכרעת בעיני כנגד יצירות של מאות שנים בגולה." 

החלטתו של ביאליק לבנות ביתו במקום הביאה יזמים שונים לרעיון לקרוא לרחוב בשמו של המשורר.

באביב 1924 הגיע ביאליק לתל אביב. ביום 26 במרץ 1924 התקיים לכבודו טקס קבלת פנים חגיגי בנוכחותו של ראש העיר. בדברי הברכה שנשא לכבוד המשורר, אמר מאיר דיזנגוף: "בשם עירית תל אביב אני מוסר לך את הרחוב שעל שמך. תבנה לך בית על המגרש שיש לך ברחוב הזה, ותהיה אזרח שלנו."

באוקטובר 1925 הושלמה בניית בית ביאליק ונערכה חנוכה רשמית ברוב עם. בית ביאליק הפך לאחד מסמליה המובהקים של התרבות התל אביבית. הכיפה הססגונית בראש הצריח נשקפה למרחוק, וייצגה עבור תושבי תל אביב את נוכחותו הקרובה של המשורר הלאומי. 

בני הזוג ביאליק היו שכנים נוחים לבריות ונוכחותם ברחוב הוסיפה נופך של תרבות. תושבי רחוב ביאליק נהנו משכנותם למשורר המפורסם. ביאליק נהג לצעוד ברחוב כשהוא שקוע בהרהוריו. מניה רעייתו של ביאליק נהגה לארח מכרים והסבירה פנים לשכניה. 

שוחרים רבים הגיעו לפקוד את בית המשורר, עם הזמנה או בלעדיה. הוא קיבל את המבקרים והתקשה להתפנות למלאכת היצירה בביתו. על אף שהיה מבוגר ועסוק למדי, התיידד ביאליק עם ילדי הרחוב שנהגו להיכנס לגינה, לשחק להנאתם ולשוחח עם המשורר תחת סככת הצל הצופה לרחוב.   

ביאליק היה מעורב בכל המתרחש בחיים הציבוריים של תל אביב וביתו היה מעין מרכז תרבות.

בשנות החמישים לחייו סבל ביאליק מאבנים בכליותיו. ביאליק נסע לשם קבלת טיפול רפואי בווינה. הניתוח עבר  בהצלחה, הפצע החלים וביאליק אף קם ממיטתו ויצא לטיול קצר. לאחר מספר ימים, ביום כ"א תמוז תרצ"ד' לקה ביאליק בליבו ונפטר לפתע.

גופתו הועלתה לארץ ישראל. אבל גדול ירד על מוקיריו וידידיו הרבים של המשורר בארץ ובעולם. עיריית תל אביב ערכה לו הלוויה ממלכתית. הלווייתו של ביאליק יצאה מרחבת העירייה הסמוכה לביתו, והוא נטמן בבית העלמין ברחוב טרומפלדור. המונים ליוו אותו בדרכו האחרונה.

לאחר פטירתו של ביאליק נותרה מניה בודדה בבית. היא  תרמה את הבית לעיריית תל אביב לשם הקמת מוזיאון שינציח את מפעלו הספרותי של בעלה.

יוזמת השימור של בית ביאליק היא אילת ביתן שלונסקי, מנהלת מתחם ביאליק. את המחקר לתצוגה ערך שמואל אבנרי. הייעוץ  לאוצרות ניתן על ידי ד"ר נירית שלו כליפא.  

משך שנים ארוכות נשמר בית ביאליק כפי שעזבו אותו בני הזוג, על מכלול הרהיטים, הספרים והכלים שבו, כממלכה שעמדה מלכת. כדי להגן על אלו הקפידו לסגור את החלונות מפני אבק וקרני השמש. 

בתהליך השימור האחרון נערך מחקר מעמיק ונאסף מידע רב שאִפשר לשחזר את התמונה המדויקת, הקרובה ביותר לבית כפי שנראה בימיו של ביאליק. השימור מדגיש את תרבות העיצוב של שנות העשרים של המאה ה-20 ומאפשר לדורות הבאים להבין את חייו האישיים של ביאליק שהתנהלו בבית יפה וכלים נאים המרחיבים את הדעת ומעניקים השראה ליצירה. 

עיצוב המוזיאון מבטא את אישיותו והגותו העמוקה של ביאליק, את שאיפתו לשלמות ואת אורח חייו כאדם פרטי וכסמל לאומי.

ארכיון בית ביאליק ממוקם בקומה התחתונה ומאגד את מכלול יצירתו ופועלו התרבותי והלאומי של ביאליק: כתבי יד נדירים, קטעי שירים, סיפורים, מאמרים, נאומים ותעודות ועוד. חלק מהם פורסם בשלושה כרכים של כתבי ביאליק בהוצאת מכון כץ שבאוניברסיטת תל אביב על ידי הוצאת דביר. הארכיון משמש לחוקרים רבים ומדי שנה מתפרסמים לציבור מסמכים חדשים המתגלים בו.

 

יומן אירועים - עדכון יומי של אירועים בכל רחבי הארץ |  גולן ואצבע הגליל |  גליל עליון |  גליל מערבי |  גליל תחתון |  כנרת ועמק הירדן |  עמקים וגלבוע |  חיפה והכרמל |  מישור החוף |  רמות מנשה והשרון |  תל אביב |  הרי יהודה |  ירושלים |  שפלת יהודה |  ים המלח |  מדבר יהודה |  צפון הנגב ולכיש |  מצפה רמון |  ערבה ואילת |  לינה ואוכל - גולן וגליל |  לינה ואוכל - עמקים |  לינה ואוכל - מרכז |  לינה ואוכל - תל אביב |  לינה ואוכל - חיפה |  לינה ואוכל - דרום |  לינה ואוכל - ירושלים |  אירופה |  אסיה |  אפריקה |  אמריקה |  ניו זילנד, אוסטרליה והפסיפיק |  צילומי שפים מפורסמים |  צילומי צימרים |  צילומי מסעדות ביתיות |  צילומי מחלבות בוטיק |  צילומי מסעדות ויקבים |  צילומי בתי בד |  צילומי אירוח ביתי |  צילומי שפים פרטיים |  צילומי אתרים בדרום הארץ |  צילומי אתרים בערים הגדולות |  ארכיון האתר |  הצגות ומופעים |  פסטיבל הבתולה במקסיקו |  מאה שנים של קפה ברחוב ביאליק 2 |  סיור ברמות מנשה בין גבעות ירוקות ויער אלונים באתרים הפחות מוכרים |  אטרקציות חג שבועות 2020 בגולן  | 
|
|
|
|