מסלול טיול יפהפה לאורך נהר סנט לורנס בקוויבק 

מאת: גילי חסקין

 

נהר סנט לורנס החוצה את מחוז קוויבק הוא אחת האטרקציות התיירותיות בקנדה. הוא זורם מימת אונטריו, דרך מונטריאול ועד לאוקיינוס האטלנטי. נופיו מרהיבים וחלק גדול מעמק הנהר מוכרז כשמורת טבע. 

 

יחידת הנוף המרכזית של מחוז קוויבק בקנדה היא הנהר סנט לורנס (באנגלית: Saint Lawrence River, בצרפתית: Fleuve Saint-Laurent) שאורכו 1,197 קילומטרים והוא חוצה את המחוז לאורכו. תחילתו בימת אונטריו, דרך העיר מונטריאול ובסיומו נשפך למפרץ סנט לורנס סמוך לעיר קוויבק סיטי. מימת אונטריו ועד לאוקיינוס האטלנטי מהווה נהר סנט לורנס נתיב תחבורה ימי חשוב. במורד הנהר, לכיוון צפון מזרח ככל שהוא מתקרב אל האוקינוס, מימיו הופכים למלוחים יותר. נופיו המרהיבים הם יעד תיירותי וחלק גדול מעמק הנהר מוכרז כשמורת טבע. 

 

ימת אונטריו    צילום: גילי חסקין

 

האדם הלבן הראשון שהגיע לאזור היה ז'אק קרטייה, אשר נשלח על ידי פרנסואה הראשון, מלך צרפת כדי למצוא: "איים מסוימים ואדמות שבהן נאמר שיש כמויות גדולות של זהב ודברי ערך אחרים". בשנת 1534 הוא הפליג במסע למצוא מעבר מערבי לאסיה. הוא סייר באזור ניופאונלנד ובימות הקנדיות, שם שמע על הנהר, שהאמין שעשוי להיות המעבר הצפון מערבי הנחשק אל אסיה. במהלך המסע הוא חטף ב"אדנות מערבית", את שני בניו של הצי'ף דונקונה ("Donnacona") ולקח אותם בחזרה לאירופה, כדי להציגם לראווה בפני בית המלוכה. ב-19 במאי 1535 הפליג קרטייה למסעו השני, בראש צי שמנה שלוש ספינות, 110 אנשי צוות, וצרף את שני הבנים החטופים שהוחזרו לאביהם, לאחר שהות של שנה באירופה.

 

ב-2 באוקטובר 1535, הגיע קרטייה למקום בו נמצאת העיר קוויבק. הוא זה שקרא לנהר על שם הקדוש הנוצרי סנט לורן. לאחר הגילוי, הגיעו לנהר אירופאים נוספים, בעיקר לציד לווייתנים. בהמשך שימש הנהר כציר תחבורה אל תוך היבשת ובו הפליג לימים גם שאמפלאן, מייסד קוויבק. בשל חשיבותו האסטרטגית היווה הנהר עילה וזירה לקרבות בין הבריטים לצרפתים.

 

מסלול הנסיעה לאורך הגדה הצפונית הוא המגוון ביותר וכולל נופים טבעיים יפהפיים ומפגש עם האוכלוסיה המקומית. הרים משתפלים לגבעות, מכוסים יערות שצבעי השלכת שמעניקים להם מראה של שלהבת חיה. מרחבי דשא מוריקים זרועים בתים לבנים מטופחים. גינות מנוקדות בפרחים ורצועת הנהר, שצבעה כחול עמוק. כ-7 קילומטרים מזרחית לקוויבק סיטי נמצא מפל Montmorency. זרימה עזה של מים, גולשת למישור הפרוש למרגלותיה, יוצרת קשת צבעונית ויפה במיוחד בשעות הבוקר. ההליכה לכיוון המפל, האזנה לשאונו, תחושת הרסס על הפנים, הטיפוס בגרם המדרגות אל פסגתו מהווים חוויה על חושית.

 

מפל Montmorency   צילום: גילי חסקין

 

בדרך מזרחה נראים כפרים קטנים ובראשיהם כנסיות גדולות, רובן מעוטרות בצריח מוכסף. סנט אנה דה בופור (Saint Anne de Beaupre) היא עיירה ציורית, גם אם קיטשית מעט.  בעיירה בתים ציוריים ומטופחים להפליא, מוקפים בגינות מושקעות, חנויות ובתי קפה שנראים כמו תמונת נוף כפרית מצרפת. במרכז העיירה ניצבת קתדרלה ענקית, מרשימה מאד, שמהווה אחד המקומות הקדושים ביותר לנצרות הקתולית, מצפון למקסיקו. מדי שנה ב-26 ביולי, מתקיימת במקום תהלוכה לזכרה של אנה, אמה של מריה (וסבתו של ישו) ובה נוטלים חלק אלפי צליינים.

 

 קתדרלת סנט אנה דה בופור    צילום: גילי חסקין

 

10 קילומטרים מסנט אנה דה בופור, נמצאת שמורת הטבע - הקניון הגדול של סנט אן (Mont-Sainte-Anne) השמורה מיוחדת בתצורות הסלע היפות שחתר בה הנהר, הנשפך במפלים אל הנהר סנט לורנס. במקום קיים מסלול הליכה של כשעה, הכולל חציית הקניון בגשרי חבלים.

 

המסלול ממשיך מזרחה לאורך גדתו הצפונית של סנט לורנס אל אזור שרלבואה (Charlevoix) שהוא בעל חשיבות נופית, היסטורית ותרבותית. מדרונות ההרים מתקרבים אל גדת הנהר ולאורך הדרך בתי מידות מעוצבים בחן, כפרים ססגוניים, נופים חקלאיים ותצפיות על הנהר סנט לורנס, שהעין אינה שבעה מהן. שרלבואה הוא אזור המושך אומנים ובעיירות השונות פזורות גלריות מטופחות. המסעדות אף הן תוכננו בהשראה אירופאית וכך גם המאכלים, אם כי למרבה הצער הם נופלים באיכותם מאלו של צרפת. ראוי לציון גנאי הקפה הקנדי הדלוח, שהוא עלבון לחובבי קפה.

6

באלה סנט פול (Bale Saint Paul) היא עיירה ציורית להפליא עם כנסיה מרשימה ואדריכלות מטופחת, שחלק מבתיה, שהם בעלי חשיבות היסטורית, הוסבו לגלריות. יש בה בתי קפה, חנויות ומסעדות. הרחוב היפה ביותר הוא Saint Jean Baptist. לא הרחק ממנה נמצא האי Isle –Aux-Couderes. מרבית התנועה בנהר סנט לורנס עוברת בין האי לבין הגדה הצפונית. זהו מקום רגוע ונעים המציע מישורים ירוקים, בתים מטופחים ותצפיות על הנהר וההרים שלגדותיו. שעות הבוקר הקרות יפות במיוחד. אדים עולים מן המים ועוטפים אותם בשמיכה שקופה של ערפילים, כשעצי הער, על עליהם הצבעוניים, משתקפים בהם במהופך. לאחר שעת חסד קלה, נצבעים השמים בצבע ורדרד, ההופך לכתום עז ולעננים נתפרים שוליים זהובים. עוד רגע תצא השמש ופג הקסם.

 

הקסם שלפני הזריחה    צילום: גילי חסקין

 

העיירה Bate-Sainte-Catherine נמצאת סמוך לשפך של נהר סאגניי לסנט לואיס, שהופך כאן למפרץ ענק ומשמשת מרכז לטיולים באזור. טדוסק (Tadousac) שלחוף פיורד דה סגוניי (Fjord de Saguenay). היא עיירה יפהפייה לאורך מפרץ, עם טיילת נהדרת, כנסיית עץ, דיונות חוליות, בתי מלון חמודים ומסעדות. יש משהו שקט ושובה לב בעיירה הקסומה הזאת. אולי אלו בתיה המשתקפים במים, אולי המפרץ הכחול העגול, אולי הדיונות, או שמא מעגני הסירות. מה שברור הוא שהתוצאה הסופית מלבבת.

 

 

במפרץ משייטים שלושה עשר מינים של לווייתנים. הספינות שפעם דלקו אחר היונקים הימיים הפנטסטיים, במטרה לנצל את בשרם ושומנם ואגב כך הכחידו את מרביתם, דולקות אחריהם הפעם כדי לצוד אותם, במשקפת ובמצלמה. באוקטובר כבר לא רואים את הלווייתנים הגדולים, אלא רק לווייתני מינקה ובלוגה. אלו קטנים יותר ואינם מניפים בדרך כלל את זנבם אל על. גם לא מבצעים את ה-breaching  (קפיצות) מעל המים. לטעמי, החלק האטרקטיבי של השיט הוא הכניסה לתוך הפיורד של סגוניי (Saguenay Fjord). שם מראה הזודיאקים הכתומים, על רקע קירות הפיורד, יצרו חזיון סוריאליסטי משהו. שם גם התמזל לנו המזל וראינו לווייתני בָלוּגָה לבנים, משייטים במים.

 

הפיורד הוא אתר הנוף העיקרי באזור. מצדו המזרחי נשקפות תצפיות מרהיבות. אפשר לצאת לשיט לאורך הפיורד הצר, שקירות גרניט תלולים סוגרים עליו. ישנם מקומות בהם מעיקים על הפיורד מצוקים בגובה של 350 מטרים. יחד עם זאת, הפיורד מאכזב למי שמצפה לסטנדרטים נורווגיים. המקום נקרא כך על שם ממלכת סָאגנֶה (בצרפתית: Royaume de Saguenay). במסעו השני (1535) שמע קרטייה מהצ'יפ דונקונה (Donnacona), על מדינה צפונית לעמק הסנט לואיס, שהיא מלאה בזהב ואוצרות אחרים. מדובר באגדה של האמרינידים האירוקווים של סנט לורנס, שסופרה לז'אק קרטייה, במטרה לייסד קשרים כלכליים בין בינו לבין השבט. לפי התיאור, הממלכה הצפונית הייתה מאוכלסת באנשים בלונדינים, ועשירה בפרוות וזהב, דבר שגרם לפרנסואה הראשון, מלך צרפת, לשלוח משלחות לכיבוש קנדה.

44   

במרחק של כשעה וחצי נסיעה משם, נמצאת עיירה היפה פרסה (Perce) שנחשבת למוקד המשיכה העיקרי בחוף גאספה. במפרץ הצופה מנגד אל העיירה מזדקר סלע מרשים ופוטוגני להפליא הנקרא רושה פרסה (Rocher Perce) ונחשב לתמונת הנוף האולטימטיבית של חצי האי. בסלע הענק פעור חור עגול ולצדו מזדקר סלע נוסף. המפרץ והסלעים מחליפים גוונים במהלך היום. ובשעת בין ערביים הגוון האפרפר הופך בהדרגה לאדמדם יותר ויותר, עד שהלילה משתלט על המראות ורק ירח מלא, מאיר את הצוקים וצובע אותם באפור כחלחל. זהו מקום שוקק חיים ועם זאת שקט ונעים. מקום שנועד לא רק לראות, אלא פשוט להיות.

 

הצוק רושה פרסה המזדקר בלב המפרץ     צילום: גילי חסקין

 

האטרקציה המרכזית של הסיור בחצי האי גאספה היא שיט, המקיף את האי רושה פרסה, שמגיע לאי בונאוונטור (Bonaventure). מקיף אותו, תוך שימת דגש על מושבות הקינון של הסולה הצפונית ועל מושבת כלבי הים. הסירות מתקרבות למצוק והמטיילים נאלצים להרכין ראשם לאחור כדי לצפות במצוק במלוא גובהו ולראות את הסולות המרחפות סביבו. לאחר הליכה בשביל יער יפה, סמוך לצוקים המיוערים, הנופלים בתלילות אל הים, מגיעים  לריכוז עצום של עופות והחוויה היא עוצמתית.

 

מושבת הקינון של הסולות   צילום: גילי חסקין

 

אלפי סולות לבנות יוצרות חוויה של מראה, רעש וריח. ניתן לראות בערבוביה, זוגות במחווה של חיזור, זכרים מתקוטטים, גוזלים גלמודים שאיבדו את הוריהם, צעירים שנוצותיהם אפורות לצד הבוגרים הלבנים, שהגיעו לבגרות מינית. המראה של הצוק המנוקד בשחור לבן, על רקע התכלת של השמים והכחול העז של הים, הוא עוצר נשימה.

 

זוג מאוהב    צילום: גילי חסקין

 

הסולות נראות כמטוסי יירוט, עם התאמה אווירודינמית מושלמת, חגות במהירות מעל המים ועיניהן החדות מבקשות טרף. הן מסוגלות לזנק למים במהירות שיא של 100 קמ"ש, לצלול לעומק של 25 מטרים, לבלוע דג חסר מזל ולצאת חזרה אל קו המים.

 

כמו מטוס יירוט    צילום: גילי חסקין

 

תצפית ממעוף הציפור על העיירה הקסומה פרסה, השוכנת במישור מוריק למרגלות ההרים ועל סלע רושה אפשר לעשות מפסגת מון סנט אן (Mont Sainte Anne). פסגתו מספקת נוף מרהיב על העיירה, הסלע, האי והסביבה המרוחקת יותר. אפשרות קלה יותר היא נסיעה אל מצפה שמכונה La Platforma, שחלקו בנוי עץ וחלקו זכוכית והמראה הנשקף ממנו הוא עוצר נשימה.

 

תצפית מפסגת מון סנט אן    צילום: גילי חסקין

 

החוף הדרומי של חצי האי גאספה יפה אף הוא, במיוחד בתקופת השלכת, אבל פחות מרשים. לאורך הדרך, מצוקים אדומים, אם כי אינם גבוהים. פה ושם עוצרים כדי להתבונן, בחוסר אמונה ממש במה שהסתיו מחולל לעלים. הכלורופיל ההולך ואוזל, מזמן את הטבע לצבוע אותם באלפי גוונים חמימים. העשב והמים מתכסים בעלים יבשים שנראים כמו מרבד צף ויוצרים צורות מוזרות. היערות משתקפים במהופך במי האגמים, עד שהאדוות מרעישות את המים והופכות את המראה לשבורה והקסם פג כליל. הנסיעה עוברת דרך עיירות קטנות ומטופחות. הנסיעה דרך עיירות, שברובן יש עניין היסטורי, מתולדות ההתיישבות במקום, במיוחד עבור המקומיים.

 

שטיח צף של שלכת    צילום: גילי חסקין

 

העיירה היחידה המושכת אליה תיירים וגם הם בעיקר קנדיים, היא קארלטון סור מאר (Carletom-sur-mer), שלה חוף ים יפה ומספר רב של בתי מלון ובתי הארחה. מול העיירה לשון יבשה Pointe Tracadi-gash), שבקצה קמפינג ושולחנות פיקניק. במקום  נוף נהדר, עופות מים ואיך אפשר בלי מגדלור. עוד אטרקציות קטנות, כמו פארק מיגואשה (Miguasha) הידוע במאובנים שלחופו; כמו Pointe-a-la Croix ובו מוזיאון לתרבות הילידים משבט מיקמאק (Micmac) וכמובן, האתר הלאומי רסטיגושה (Restigushe). שם התחולל ב-1760 הקרב המכריע בין הצרפתים לבריטים, בו הכריעו האחרונים את הכף וסתמו את הגולל על תביעות צרפת בעולם החדש.

 

קו החוף של קרלטון סור מאר    צילום: גילי חסקין

 

מכאן, אפשר לשוב חזרה לקוויבק, הדרך עוברת דרך מאטפדייה (Matapedia), שהוא עמק מוקף הרים, עשיר בצמחייה ופורה, מעובד בחלקו ובשדותיו פזורות ערמות תבואה קצורה. יערות המייפל ובוקיצה (אולמוס) גם הם צובעים אותו בגוונים נהדרים בימי הסתיו. הדרך עוברת סמוך לנהר מאטפדייה, שצבעו טורקיז והוא עשיר בדגי סלמון. לקינוח, ביקור בגני מסי (Jardins de Metis) בחופו  הצפוני של חצי האי גאספה, וחזרה לקוויבק. לספוג מעט ניחוח אירופאי, לפני ששבים הביתה.

הכותב הוא מדריך טיולים בעולם, לאתר הבית של גילי חסקין 

 

יומן אירועים - עדכון יומי של אירועים בכל רחבי הארץ |  גולן ואצבע הגליל |  גליל עליון |  גליל מערבי |  גליל תחתון |  כנרת ועמק הירדן |  עמקים וגלבוע |  חיפה והכרמל |  מישור החוף |  רמות מנשה והשרון |  תל אביב |  הרי יהודה |  ירושלים |  שפלת יהודה |  ים המלח |  מדבר יהודה |  צפון הנגב ולכיש |  מצפה רמון |  ערבה ואילת |  לינה ואוכל - גולן וגליל |  לינה ואוכל - עמקים |  לינה ואוכל - מרכז |  לינה ואוכל - תל אביב |  לינה ואוכל - חיפה |  לינה ואוכל - דרום |  לינה ואוכל - ירושלים |  אירופה |  אסיה |  אפריקה |  אמריקה |  ניו זילנד, אוסטרליה והפסיפיק |  צילומי שפים מפורסמים |  צילומי צימרים |  צילומי מסעדות ביתיות |  צילומי מחלבות בוטיק |  צילומי מסעדות ויקבים |  צילומי בתי בד |  צילומי אירוח ביתי |  צילומי שפים פרטיים |  צילומי אתרים בדרום הארץ |  צילומי אתרים בערים הגדולות |  ארכיון האתר |  הצגות ומופעים |  פסטיבל הבתולה במקסיקו |  מאה שנים של קפה ברחוב ביאליק 2 |  סיור ברמות מנשה בין גבעות ירוקות ויער אלונים באתרים הפחות מוכרים |  אטרקציות חג שבועות 2020 בגולן  | 
|
|
|
|