מוסקבה - ארוחה רומנטית על נהר מוסקבה ותחנות מטרו מפוארות

 

פאר זו המילה הנרדפת לעיר מוסקבה, תחנות הרכבת התחתית בסגנון ארמונות, מוזיאונים עם אוצרות אמנות נדירים, פארק ניצחון ענק וארוחת גורמה בשיט על נהר מוסקבה

 

שיט רומנטי על רקע הקרמלין    צילום: רונית סבירסקי

 

מוסקבה (Moscow) היא אחת מבירות העולם הבודדות שתחנות המטרו שלה הן אתרי תיירות שנערכים בהם סיורים מודרכים. בהשוואה למדינות העולם המודרני שתחנות המטרו שלהן מהוות אמצעי תחבורה אפרורי ומייגע, התחנות של מוסקבה הן פאר היצירה. מדי יום נוסעים למעלה מ-9 מיליון אנשים ברכבות ולתייר המזדמן עדיף לסייר בתחנות בימי ראשון. במחיר של 55 רובל אפשר לנסוע ברכבת במשך כל היום ללא הגבלה, לרדת להתרשם, לעלות ולהמשיך.

 

תחנת קמסמולסקיה שזכתה בתואר התחנה המפוארת ביותר בעולם    צילום: רונית סבירסקי

 

סיורים מודרכים במטרו 

224 תחנות פרושות על פני 381 קילומטרים עם 14 קווים שמסומנים בצבעים שונים. תחנת המטרו הראשונה הוקמה ב- 15 במאי 1935 והייתה פרויקט הדגל של סטלין. הקו החום המעגלי נבנה בתקופתו והוא היפה ביותר. ממנו יוצאים קווים אורכיים בצורת קרני שמש. הקו האדום היה הקו האורכי הראשון והוא חוצה את הכיכר האדומה. כשהרכבות נוסעות מהפריפריה לכיוון המרכז במערכת הכריזה נשמע קול של גבר ובכיוון ההפוך קול של אישה כך שקל מאוד לדעת אם נוסעים בכיוון הנכון.

 

תחנת קייבסקייה מעוטרת בציורי פסיפס צבעוניים שמתעדים את חיי הכפר. מוטיבים של חיטה, פרחים ויונת שלום כשעל הקיר המרכזי תמונות של סטלין. תחנת נובוסלבוצקייה נבנתה ב-1952 והיא משרתת 3 תחנות רכבת מרכזיות ביניהן הטרנס סבירית. העיטורים בה מורכבים מ-32 ויטראז'ים שהוענקו לרוסיה כמתנה מלטביה. עבודות של אמנים שונים שמדמים ויטראז'ים של כנסיות, קליידוסקופ, נברשות ממתכת עם זכוכית מעוטרת בהשראת תחרה. העבודה המרכזית מוקדשת לסמלי ברית המועצות הכוכב והמגל.

 

תחנת מדרחוב רבאט    צילום: רונית סבירסקי

 

תחנת קמסמולסקיה נבחרה בתערוכה עולמית בבריסל כתחנה היפה ביותר בעולם. יש בה 8 יצירות פסיפס ענקיות שמעטרות את התקרה. היצירות מתעדות את 8 מפקדי הצבא החשובים ביותר מתקופות שונות בהיסטוריה של ברית המועצות. אלכסנדר נייבסקי משחרר את סנט פטרסבורג מידי השבדים ב-1240 בקרב נייבה. מיכאל קוטוזוב, אדריכל הניצחון נגד נפוליאון וצבא צרפת ב-1812. גאורגי ג'וקוב שפיקד על הקרב נגד גרמניה ב-1945, דימיטרי דונסקוי שניצח בקרב קוליקובו ב-1380 ואלכסנדר סובורוב שמעולם לא הפסיד בקרבות שפיקד בימי קטרינה הגדולה.

 

1418 מזרקות ורחבת הטקסים הגדולה בעולם

פארק הניצחון (Park Pobedy)  ממוקם בצד הצפון מערבי של מוסקבה על הר הקידה. הוא הוקם ב-1995 לציון 50 שנה לניצחון על הגרמנים במלחמת העולם השנייה. הפארק משלב אנדרטאות ומוזיאון שמוקדש לתקופת המלחמה ויחד עם זה משרה תחושה של פארק טבע שלו. הוא משתרע על פני שטח עצום שמאפשר פעילות ספורטיבית, הליכה נורדית, גלגליות ורכיבה על אופניים. 1418 מזרקות כמספר ימי המלחמה פזורות בפארק בלילה הן אדומות ומסמלות את הדם ובאור יום את הדמעות.

 

פארק הניצחון    צילום: רונית סבירסקי

 

בכניסה למוזיאון נמצא היכל העצב והיגון ובקומה העליונה הוקם היכל התהילה. מוקד המשיכה הגדול עבור המבקרים במתחם הן הדיורמות. מיצגים חצי פנורמיים שיוצרים תחושה של צפייה באירוע שמתרחש בזמן אמת. זוהי טכניקה שמשלבת שחזור דמויות ומבנים ותצוגה ממשית של עצים ושברי מתכת שמקנים לצופה תחושה כאילו הוא חלק מהמיצג. דיורמה אחת משחזרת את המצור על סנט פטרסבורג ב-1941, דיורמה נוספת מתארת את כיבוש ברלין על ידי הרוסים ב-1945.

 

 

דיורמה של הקרב על סנט פטרסבורג    צילום: רונית סבירסקי

 

רחבת הטקסים הגדולה ביותר בעולם ממוקמת בחזית המוזיאון ובלבה אובליסק ברזל בגובה 148.5 מטרים שיצר האמן הרוסי זוראב סרטלי. ברחבה הזו נערכים מדי שנה ב-9 במאי טקסי הניצחון. אנדרטה מרשימה נוספת של סרטלי נקראת פסל שואת העמים שמנציחה את הנופלים ללא הבדלי דת, גזע, לאום, מין וגיל. שורה של אנשים עירומים שניצבים בזה אחר זה בתנועת נפילה של אפקט הדומינו. לצדם הונחו מצבות בזויות שונות שנושאות כתובות ואחת מהן בעברית.

 

אנדרטת שואת העמים בפארק הניצחון    צילום: רונית סבירסקי

 

פסלי ענק בכל העולם 

האמן זוראב סרטלי (Zourab Tsereteli) שפסליו המונומנטליים מעטרים אין ספור אתרים ברוסיה וברחבי העולם, הוא אחד היוצרים הרוסים המסקרנים ומומלץ לבקר בסטודיו הפרטי שלו. סרטלי, יליד גיאורגיה, כיום בן 80 ומכהן בתפקיד מנהל האקדמיה לאמנות ברוסיה. הוא צייר, פסל ואדריכל שעבודותיו זוכות לתהודה עולמית. יצירותיו הגרנדיוזיות נעות בין הערצה לחוסר אהדה אבל קשה להישאר שאננים נוכח התופעה. הוא רכש במוסקבה מבנה בן שלוש קומות מהמאה ה-19 שהיה בעבר בית יתומות. המבנה עמוס באלפי עבודות שהבולט בהן הם הממדים העצומים, הצבעוניות והמגוון. הוא יוצר עבודות אמייל מיוחדות, הערצתו לצייר פבלו פיקסו בולטת בציוריו, בדמויות של ליצנים וקרקסים. הוא אוהב לרשום כשהאדם ניצב לנגד עיניו ומסיים ציור ענק תוך מספר שעות. בפטיו עם תקרת הזכוכית המוארת הוא הציב שורה של פסלי ענק שמהווים את החלק המרשים ביותר בביקור ובהחלט חוויה שאסור להחמיץ.

 

שלושת המוסקיטרים של סרטלי    צילום: רונית סבירסקי

 

מיטב האמנות הרוסית

גלריית טרטיאקוב (The State Tretyakov Gallery) היא חובה לשוחרי האמנות ולכל מבקר במוסקבה שחפץ להתבשם מהארמון המפואר ומאוסף ציורים נדיר. פאוול טרטיאקוב נולד ב-1832 והיה מרותק לתחום האמנות. הוא הרחיב את אופקיו בפריז ולבסוף החליט להתמקד באמנים הרוסים בני המאה ה-19 והפך לפטרון של רבים מהם. ביתו הפרטי הפך למוזיאון שמציג אוסף מרשים ביותר של ציירים רוסים חשובים ביניהם קבוצת הנודדים פורצי הדרך. במאה ה-19 נהגו לצייר רק את בני מעמד האצולה ו-13 ציירים שזכו לכינוי הנודדים הובילה את המהפכה שבה ציירו את  פשוטי העם. הציירים הרוסים של המאה ה-19 השתמשו בטכניקות שבין הציור הריאליסטי לאימפרסיוניסטי ומרתקים את המבקרים בנופים, בדמויות ובמבנים האדריכלים שהם הותירו על הנייר. אחד הציירים האהודים על בני משפחת הצאר היה הצייר היהודי איזאק (יצחק) לויתן חברו הקרוב של הסופר אנטון צ'כוב. קראו לו המאסטר הגדול של הטבע הרוסי ובמוזיאון טרטיאקוב מוצגת יצירה שבה הנציח את השלכת של ערי טבעת הזהב.

 

חתונה בלתי אפשרית בגלריית טרטיאקוב     צילום: רונית סבירסקי

 

ארוחה רומנטית מול הקרמלין

אקורד הפרידה ממוסקבה הוא קונצ'רטו לרומנטיקה וקולינריה. רשת מלונות ראדיסון מפעילה ספינות טיולים מהודרות (Radisson Royal Flotilla) והפכה אותן למסעדות גורמה שמקיימות סיורי שקיעה לאורך נהר מוסקבה. הספינה בעלת שני מפלסים מאפשרת לשבת במרחב התחתון המקורה או בדק העליון באוויר הפתוח. הקהל נחלק בין תיירים חסרי מנוח שרצים בין הקומות ומצלמים מכל זווית אפשרית לבין המקומיים שמתחילים את השיט עם הרבה שמפנייה וסועדים בנחת את ארוחת הערב עם הרבה וודקה. הארוחה יכולה לנוע בין תפריט בסיסי של מרק, דג וקינוח ועד ארוחת שף מרשימה.

 

מוסקבה בשעת שקיעה    צילום: רונית סבירסקי

 

הספינה משייטת בקצב איטי ומשני עבריה נפרשים האתרים המרשימים של העיר. גורדי השחקים של מוסקבה סיטי נצבעים באדום, כיפות הזהב של הקרמלין זוהרות, תושבי העיר צועדים לאורך הטיילת או פורשים שמיכה וסלסלת פיקניק לצד הנהר. למרות שארוחות שיט בדרך כלל מזוהות כ"מלכודות תיירים" יש משהו אלגנטי ובהחלט מרשים בשיט הזה במיוחד כשמדובר בעיר כמו מוסקבה שמנופפים לה לשלום ומבטיחים לחזור