צלם: רונית סבירסקי
פרק שני במסע לטיבט - פסטיבל השוטון - חוויה מיסטית שכולה יוגורט
צלם: רונית סבירסקי
יוגורטים של יאק, פרות וכבשים
צלם: רונית סבירסקי
מסובבים את גלגלי התפילה בפסטיבל השוטון
צלם: רונית סבירסקי
אתרים קדושים סביב אגם נאמטסו
צלם: רונית סבירסקי
צעירה טיבטית בלבוש מסורתי באגם נאמטסו
צלם: רונית סבירסקי
מטפסים לגובה 5190 מטרים מעל פני הים

פסטיבל השוטון ואגם נאמטסו

מאת: רונית סבירסקי

 

הפרק השני במסע לטיבט חושף את חוויית פסטיבל השוטון ויום טיול לאגם נאמטסו שבשיאו מגיעים לגובה 5190 מטרים מעל פני הים

 

פסטיבל שוטון בלהסה    צילום: רונית סבירסקי

 

חוגגים ליוגורט

זה קורה פעם בשנה בטיבט והיה ברור לנו שאסור להחמיץ את האירוע. בחודש אוגוסט מתקיים פסטיבל השוטון Shoton Festival כשהכוכב המרכזי בו הוא היוגורט. ככול שזה מוזר לעיניים מערביות, לטיבטים מובן מאליו שצריך לחגוג לתוצרת החלב שעליה מתבסס חלק גדול ממזונם ובעיקר של הנוודים שיוצאים לרעות את עדרי היאקים, הפרות והכבשים. הפסטיבל מתקיים במשך מספר שבועות באתרים שונים בטיבט ושיאו מתרחש ביומו הראשון בבירה להסה Lhasa. תוכנית הטיול נבנתה כך שנוכל לקחת חלק בחוויה. לרגע לא חשבנו שנשב סביב שולחן ונאכל מעדני יוגורט, היה ברור שמדובר בטקס דתי מרשים אבל עד שלא משתתפים בו פיזית קשה להבין את עוצמת ההתעלות הדתית שקיימת אצל הטיבטים.

 

מנזר Drepung במהלך הטקס  צילום: רונית סבירסקי

 

הוסבר לנו שהטקס מתחיל בשעה 8:00 בבוקר במנזר Drepung הממוקם על רכס גבוה מעל הבירה להסה. בשעה היעודה תולים נזירי המנזר ציור בד ענק של בודהה עם סמלים מיסטיים שנקרא "טאנקה" Tangka ומותחים אותו על פני שטח עצום בצלע ההר הפונה למנזר. הטיבטים, שנמצאים בחופשת החג מגיעים ללהסה מכל קצות הארץ כדי להשתתף בטקס. מתוך 6 מיליון תושבי טיבט מגיעים עשרות אלפים לחגיגה ואליהם מצטרפים תיירים שרובם בודהיסטים ממדינות אסיה. מספר הזרים האירופאים שמגיעים לטקס הזה הוא קטן מאוד ואנחנו היינו בין הבודדים.

 

לטפס עם אלפי טיבטים

כדי להגיע בזמן לתליית הטאנקה היו שהתייצבו כבר בשלוש לפנות בוקר בשערי Drepung. אנחנו יצאנו לדרך בשעה 6 כשהחשיכה עטפה עדיין את העיר והקור היה מקפיא. לא כל כך הבנו למה אנחנו הולכים בקצב מטורף בכביש ראשי שגודר במחיצות והוקף בכוחות צבא ומשטרה בכמויות שהיו מכבדות הכתרת נשיא. ההליכה המואצת הזו אל הלא נודע נבלמה אחרי שעה במחסום בדיקה משטרתית ומשם החל טיפוס במעלה ההר בשביל אספלט במשך שעה נוספת. כשהגענו לגרם מדרגות עתיק כבר לא היה איכפת לנו שמחכה לנו טיפוס מתיש, רק רצינו לנשום קצת אוויר שגם כך הריאות שלנו התקשו לשאוף בגבהים של 3700 מטרים. התחושה היא שמכבש יושב על הריאות ומוחץ אותן למטה.

 

 הטיפוס במעלה ההר עם אלפי טיבטים    צילום: רונית סבירסקי

 

אור היום החל לעלות והעיר להסה נשקפה מרחוק כשהיא מתעוררת משנתה. רק אז קלטנו שאנחנו דחוסים במעבר מדרגות צר בין עשרות אלפי טיבטים לבושים בבגדים מסורתיים מחזיקים או עטופים בצעיפי משי לבנים, מגלגלים בידם מחרוזות עץ, מניעים מעין סביבון מתכת גדול בידם וממלמלים תפילות אין סופיות. מדי מספר דקות נוצר גל של תנועה בתוך התור שאיפשר להתקדם מספר מטרים ואנחנו נסחפנו מכוח הזרם קדימה. 740 מדרגות לוליניות במעלה ההר כשכוחות צבא ומשטרה מאבטחים משני הצדדים בסדר מופתי. בשעה 8:00 התבצעה תליית הטאנקה ואנחנו עוד היינו אי שם במעלה המדרגות.

 

לקראת השעה 9:00 הגענו לרחבת המנזר והלחץ השתחרר לרגע כמו התפרצות של שמפניה מצוואר הבקבוק אבל זה נמשך רק דקות ספורות כי נקודת השיא בטקס דרשה מאיתנו לפלס דרך בתוך מהומה של התרגשות שאחזה את הטיבטים. זהו הרגע שבו הם נושאים את התפילה והבקשה כשהטאנקה פרושה במורד ההר והמדרגות מטפסות בצדה השמאלי. על כל מדרגה עומד שוטר או חייל ומנווט את המאמינים להמשיך ולעלות בגרם המדרגות בעוד שהם מנסים להתקרב לטאנקה על מנת לזרוק עליה צעיף משי לבן או כתום שבתוכו טמונים שטרות של כסף.

 הטאנקה פרושה בפני המאמינים    צילום: רונית סבירסקי

 

בשעת הבוקר הראשונה מכסים את הטאנקה בשכבת ניילון לבנה ושקופה והמאמינים זורקים עליה את שטרות הכסף עטופים בצעיף. בתחתית הטאנקה עומדת שורה נזירים שמתגוררים במקום והם מניעים בתנועה של גלי ים את הניילון. הצעיפים והכסף זורמים במורד ההר ונופלים לידיהם כמנחה וברכה מאת המאמינים. כשהניילון חושף את הטאנקה מתגלים צבעיו העזים של הציור שהושקעו בו שעות עבודה מפרכות. המאמינים מסיימים את תפילותיהם ומתפזרים על פני שטח המנזר. חלקם יושבים ושרים, מסובבים את גלגלי התפילה המוזהבים, אחרים מתקבצים בחבורות לשתות ולאכול. ובלי יוגורט הרי אי אפשר כי לשם כך התכנסנו. דוכני ממכר של אורז עם יוגורט ומעט סוכר, ניצבים בדרך היורדת מן ההר. המנה הקלאסית היא יוגורט חמצמץ מחלב יאק אבל ישנם גם יוגורטים מחלב פרה שחלקם בטעמים מתקתקים. זהו רגע של פריקת מתח ושמחה כשכולם יושבים לצד הכביש ומשביעים את הרעב שמקרקר בבטן מאז ההשכמה המוקדמת.

 

 יוגורט עם אורז בסיום הטקס    צילום: רונית סבירסקי

 

כרי הדשא והרכסים המושלגים

אחרי שחגגנו ליוגורט יצאנו לראות את מקורו בשדות המרעה על פני מישורי הרמה הטיבטית. כבר הורגלנו שבטיבט נמצאים במגמת עלייה מתמדת ובכל יום של טיול נשבר שיא גובה חדש. ביום שבו יצאנו לטיול מחוץ לבירה צפינו באחד ההרים הגבוהים שפסגתו מושלגת והוא שמתנשא לגובה 7250 מטרים מעל פני הים.

 

נוסעים על גדת נהר להסה   צילום: רונית סבירסקי

 

הכביש עובר לאורך גדת נהר להסה השוצף עתיר המפלים ומעליו נמתחים גשרים ארוכים. בקו האופק נישאים רכסי הרים גבוהים שעננים לבנים רובצים עליהם ומדי פעם נפתחים השמים בחלונות של כחול עז. מרבדים ירקרקים-צהבהבים של צמחיית מים נמוכה וכרי דשא שבהם רועים את עדרי היאקים והפרות. בשטחים האלה מסתובבים הנוודים הטיבטים בעונת היבשה וחוזרים לבתיהם כשהשלג מכסה את ההרים. בעבר, הותר להם לגדל עדרים ללא הגבלה אבל מאז שהשלטון בטיבט עבר לידי סין, הרועים מוגבלים במכסת ראשי הבקר.

 

רכסי הרים מושלגים   צילום: רונית סבירסקי

 

אנחנו חוצים מעבר הרים בגובה 5190 מטרים והמקום עטור בסרטים צבעוניים שהטיבטים נוהגים לקשור במקומות הקדושים להם. בדרך כלל לפני ראש השנה הם תולים דגלים חדשים שמסמלים עבורם ברכה. אדום מסמל אש, כחול שמים, ירוק מים, לבן עננים וצהוב אדמה. הסרטים יוצרים צורות שונות של גדרות צבעוניות או מבנה סימבולי בצורת אוהל. התחלנו לטפס לעבר מעבר בגובה 5200 מטרים כשמפלוני מים זורמים לצד הדרך וערפילים נמוכים מכסים את ההרים.

 

נקודת ציון הגובה של 5190 מטרים מעל פני הים   צילום: רונית סבירסקי

 

אגם השמים

ערפל כבד כיסה את האזור וכבר חששנו שלא נזכה לראות את אגם נאמטסו Namtso Lake שפירוש שמו "אגם השמים" כיוון שמשתקפים בו צבעי השמים על כל גווניהם. זהו האגם השני בגודלו בטיבט, מימיו מלוחים והוא נחשב לאגם היפה ביותר במדינתו ומדורג כחמישי בסין כולה. הוא ממוקם בגובה 4720 מטרים מעל פני הים ומשתרע על פני 1961 מטרים רבועים. בחודשי הקיץ מגיעים עדרי יאקים, כבשים ופרות לצנן את גופם במימיו הקרירים. האגם מקודש לטיבטים שמגיעים פעם ב-12 שנים בחגיגות "שנת הכבש" כדי להקיף את האגם עם כיוון השעון ולקבל את ברכת השמים.

 

אגם נאמסטו     צילום: רונית סבירסקי

 

השמש נענתה לבקשתנו והאגם התגלה במלוא יופיו כשקיבל גוון כחול זוהר ואז שב להיות אפור כהה כצבע העננים. אחד המנזרים העתיקים שהוקם במאה ה-8 לספירה על האי טאסי דור לצד האגם מוקף בסלעים טבעיים עצומים שכוסו במשך השנים באין ספור סרטים רובם לבנים. המנזר הוקם בסמוך למערה Meditation Cave, המפורסמת בכך שגורו טיבטי חשוב נהג לבצע בה מדיטציה במשך תקופה ארוכה. נזירים ונזירות נוהגים לפקוד את המקום כדי להתרחק מחיי העיר ולהגיע באמצעות מדיטציה אל הנירוונה האלוהית.

 

אוהלי נוודים ועדרי יאקים    צילום: רונית סבירסקי

 

בדרכנו חזרה ללהסה עברנו במתחם המעיינות החמים Yangpachen שמוגדר כבריכת המים החמים הגבוהה ביותר בעולם. לבד מהתואר החשוב הזה מדובר בשטח עצום של בריכות מים חמים הפתוחות לשמים. אדי החום שעולים מן הבריכות מכסים את הסביבה ואת השוחים בהן. כשמזג האוויר קריר ולעיתים הגשם מטפטף מעל זוהי חוויה נפלאה לשכשך במים החמים עתירי המינרלים. עוד מקום מצוין להגיע בו לנירוונה גם אם אתה לא נזיר או נזירה.

 

בריכות מעיינות חמים    צילום: רונית סבירסקי

טיבט - פרק ראשון במסע - רכבת השמים והבירה להסה

טיבט - פרק שני במסע - פסטיבל השוטון ואגם נאמטסו המקודש

טיבט - פרק שלישי במסע - מגיעים ללב המדינה ששוכנת קרוב לשמים

טיבט - פרק רביעי במסע - להגיע אל ההר הגבוה ביותר בעולם