מצחיקונת
אלה שצפו בסרט או בהצגת הברודווי "מצחיקונת" בכיכובם של ברברה סטרייסנד ועומר שריף יודעים מהי המשמעות של הפקה מוזיקלית כזו על בימת תאטרון בארץ. התאטרון הקאמרי לקח על עצמו את הפרויקט המאתגר הזה והציב בקדמת הבמה את מיה דגן בתפקיד השחקנית-קומיקאית פאני ברייס ואת עמוס תמם בתפקיד ניק ארנשטיין המהמר השרמנטי.
להשלמת התמונה נדרשים מרכיבים נוספים. נוסח עברי שישתלב במקצב המוזיקלי ועל כך הופקד דורי פרנס, בימוי נאמן למקור של צדי צרפתי ומשקל כבד שמונח על כתפי הקורוס ליין בביצוע הריקודים והשירים והם אכן עושים זאת בהצלחה בניצוחו של הכוריאוגרף עוז מורג. ניחוח של ברודווי נושב מהבמה. 35 שחקנים, זמרים, נגנים ורקדנים משתתפים במחזמר. הוא נכתב במקור לבמת ברודווי בניו יורק על פי סיפור שכתבה איזבל לנארט. השירים של בוב מריל והלחנים של ג'ולי סטיין.
סיפורה של פאני ברייס מתרחש בשכונה היהודית ברוקלין בניו יורק לפני מאה שנים. כבר מגיל 13 היא ניצבת על הבמה בתאטרון מקומי אנונימי, בכוח רצון אדיר, תמימות ושפע של הומור, היא מצליחה לפתוח דלתות ומגיעה לבמות הנחשבות ביותר באותן שנים. בשיא הקריירה שלה היא מככבת בתפקידים ראשיים אצל המפיק האגדי פלורנץ זיגפלד.
ניק ארנשטיין, שמציג את עצמו כאיש עסקים, הוא מהמר כבד במרוצי סוסים. הוא מתאהב בפאני ומחזר אחריה בעקשנות, עד שכובש את לבה. אחרי סיבוב הופעות מוצלח היא פורשת ונוסעת אחריו למחוזות הימוריו. כשהם שבים לניו יורק היא חוזרת להופיע ולאט לאט מבינה שבעלה תלוי בה ובכספה.
דמותה השובבית, השמרנית והנאיבית של פאני מגולמת על ידי מיה דגן, שמשלבת כישרונות של שירה, משחק ויכולת קומית ראויה עם הרבה מאוד מאגרי אנרגיה שנדרשים לתפקיד הזה. היא מצליחה לעבור ללא דופי בין הדמויות השונות של פאני מגיל 13 ועד בגרותה כאשה נשואה ושחקנים ידועה. עמוס תמם משלים אותה היטב בשילוב הקולי כשהם מבצעים בדואטים ובדמות הסמכותית הרגועה שהוא מקרין.
אורנה רוטברג מגלמת את האם היהודייה שגם היא שופעת הומור יהודי עסיסי. שלמה וישינסקי משעשע ומשכנע בתפקיד המפיק-במאי טום קיני, שמעניק לפאני את ההזדמנות הראשונה להגיע לבמות הגדולות. עמית רייס מבצע בהצלחה את תפקיד אדי, הכוריאוגרף וידיד נפש של פאני.
אבק של כוכבים מתרומם מהבמה כשנגלית התפאורה של תאטרון זיגפלד שעיצב במבי פרידמן והתלבושות הססגוניות של מוני מדניק. מסתבר שהנוסחה של הומור יהודי מצליחה להישאר רלוונטית גם אחרי 100 שנים.
