צלם: ז'ראר אלון
"הצמה של אבא" בתאטרון הבימה בכיכובם של יעקב כהן, רובי שובל שקד וקובי מאור
צלם: ז'ראר אלון
יעקב כהן בתפקיד האב החולה
צלם: ז'ראר אלון
רובי שובל שקד בתפקיד האם ומיקי פלג הבת הנכה
צלם: ז'ראר אלון
יעקב כהן האב והכלה לעתיד גאיה שליטא
צלם: ז'ראר אלון
עזרא (יעקב כהן) ואמיר (תום גרציאני)

הצמה של אבא

מאת: רונית סבירסקי

 

תריסר שנים לאחר שעלה המחזה "הצמה של אבא" בתיאטרון הקאמרי הוא שב בגרסה חדשה בתיאטרון הבימה ונוגע בדקויות של יחסי הורים ילדים, עדתיות וזקנה.

 

צמד היוצרים אמנון לוי ורמי דנון חתומים על מחזות נוספים ביניהם "תיקון חצות" ו"שיינדלה" מדברים מהבטן על חיי משפחה מחאלב, שהיום הפכה לאקטואלית יותר מתמיד. בחירת השחקנים על ידי הבמאי רוני פינקוביץ' גם היא לא מנסה להשתכנז. יעקב כהן, רובי שובל שקד, קובי מאור ותום גרציאני משחקים בנעלי בית. הם מדברים מהבטן על מה שהם מכירים, המנטליות, ניגון השפה, ההיררכיה המשפחתית והאוכל המנחם.

 

 יעקב כהן וצילום הרנטגן    צילום: ז'ראר אלון

 

כשהבן אמיר מחפש את דרכו אל לב האב הוא בוחר לקרוא לבנו שאמור להיוולד על שם האב עזרא. האב בשעותיו האחרונות מנסה בהומור ציני להניא את הבן מלקרוא לבנו בשם של זקנים ואומר לאשתו לעתיד עם עקיצה לכיוון אשת חיקו שלו "עזרא זה לא שם טוב כי עזרא לא עוזר".

 

המשפט הזה ממצה את מערכת היחסים במשפחת ספיר (ספדייה). האב הגוסס עזרא (יעקב כהן) נאחז ברגעי האהבה האחרונים שהוא מצליח להפיק ממשפחתו. האם אדל (רובי שובל שקד) מלהטטת בין האב לילדים. ילדת הסנדוויץ' פרידה (מיקי פלג) שנכותה הקלה הפכה אותה לכבשה השחורה במשפחה סוגדת לאב ומטפלת בו כבתינוק. הבן הבכור ויקטור (קובי מאור) מנהל את המינימרקט ששייך למשפחה במסירות ואילו הבן הצעיר אמיר (תום גרציאני) המורד, מגדל צמה, מאמן טאי צ'י ומתרחק מהמשפחה. בשבוע האחרון לחיי האב נכנסת לתמונה חברתו של אמיר רויטל ( גאיה שליטא) שמצליחה לחבר את הקרעים במשפחה ולהצית את האור שכבה בעיניו של עזרא.

 

 הנכד, הסבא וגלגל החיים     צילום: ז'ראר אלון

 

יעקב כהן וקובי מאור מצליחים להפיק מונולוגים שנעים על הגבול בין הקומי לסטנד אפ עם טקסטים קולחים ומצחיקים בטירוף. הטמפרמנט המזרחי מגיע לטורים גבוהים כל אימת שהפיוז קופץ להם ומאור מגיע לשיא האקסטזה כשחבורת בריונים תופסת לו את מקום החנייה. יעקב כהן לא מפסיק לנופף בצילום הרטנגן שלו כדי להוכיח לכולם שהמצב קריטי. מיקי פלג מציגה משחק מצוין ומשכנע ותום גרציאני מצליח לחבר בין הדור המדוכא לעולם החדש שמטשטש את הגבולות העדתיים במנטליות ובמראה החיצוני. דמותו של הפסיכולוג  ד"ר לוין (רותם קינן) שאמור לסייע לאמיר להתגבר על המשבר המשפחתי, יוצאת ונכנסת לבמה במעין תחושה של דמות ערטילאית. לא ברור אם זו דמות בשר ודם או "הקול בראש" שמדבר אל אמיר. התפקיד קצת מפוספס וחבל.

 

השלווה וההשלמה מגיעים עם דמותה המתוקה של רויטל. היא מאוהבת באמיר והוא לא מוכן להודות שהיא חברתו. כשכל הפאזל נפתר המשפחה מגלה שהם בעצם די נורמליים והחיים ממשיכים בין המוות ללידה ובין המסורת לחיים המודרניים.