אקטואלי יותר מתמיד

מאת: רונית סבירסקי

 

פסטיבל התאטרון הבינלאומי ה-9 בקאמרי מארח הצגות פרינג' מהארץ ומהעולם. חלק מן ההצגות הישראליות ימשיכו לככב על בימת התאטרון גם לאחר הפסטיבל ביניהן: עמודי החברה ואויב הציבור. שני מחזות עם מסר פוליטי-חברתי חזק שנכתבו במאה ה-19 על הנריק איבסן נראים ונשמעים אקטואליים כאילו נכתבו בבוקרו של אותו יום.

 

אויב הציבור

התקשורת מתמודדת לאחרונה יותר ויותר עם מחדלים שמסכנים את בריאות הציבור כשהאחראים על כך יודעים ומעלימים עין. המחזה אויב הציבור בכיכובם של דן שפירא ומרב פלדמן הוא סיפורו של רופא שראה לנגד עיניו את בריאות הציבור בניגוד לאחיו, ראש העיר (ערן מור), שחיפש את ההון והשלטון. ד"ר תומס שטוקמן נבחר על ידי אחיו שמכהן כראש העיר לבדוק את איכות המים בפרויקט הספא היוקרתי החדש שנבנה בעיר ואמור להפוך לאטרקציה תיירותית שתביא אלפי תיירים ותיצור מקומות עבודה ופרנסה לתושביו.

 

אויב הציבור      צילום: ז'ראר אלון

 

ד"ר שוטקמן מקבל את תוצאות המעבדה המדאיגות ומבין שהמים מהווים סכנת חיים למתרחצים. הוא מנסה לשכנע את אחיו לסגור את הספא ולטפל בבעיה ונתקל במשחקי כוח של מושכי החוטים בעלי הממון שהשקיעו בפרויקט. הוא מנסה להעזר בחבריו בעלי ערוץ הטלוויזיה הפופולרי ומגלה שגם הם מושפעים מההון והשלטון ומוצא את עצמו מפוטר ומנודה מהחברה. לבד מהסיפור שתופס כל אחד מהצופים בבטן הרכה הבימוי שבו הקהל מהווה חלק מן ההצגה מוצלח מאוד. השחקנים יורדים ועולים לבמה דרך האולם במשך כל ההצגה, קטעים רבים מתרחשים בין הקהל ובשלב המכריע שבו מתקיים עימות בין שני האחים מול המצלמות הקהל באולם הוא בעצם תושבי העיר שמשתתפים בדיון. דרמה עדכנית, מרתקת שמצליחה גם להצחיק עם ליהוק נכון, צעיר, שובבי ונשכני. מומלץ.

 

עמודי החברה

הייתי שמחה אם התאטרון הקאמרי היה מקיים הצגה מיוחדת שאליה יוזמנו כל 120 חברי הכנסת וחברי הממשלה של מדינת ישראל. זוהי הפקה גדולה, מושקעת עם צוות שחקנים מרשים שבראשם איתי טיראן והלנה ירלובה. טיראן, שגם ביים את ההצגה על פי המחזה של הנריק איבסן, הותיר את האווירה של המאה ה-19 בתפאורה, בתלבושות ובתספורות המרשימות. כדרכו הוא כובש את הבמה והפעם בעזרת פרטנרית מצויינת שיחד הם מצליחים להפיק דיאלוגים מרתקים.

 

איתי טיראן והלנה ירלובה ב"עמודי החברה"    צילום: ז'ראר אלון

 

המחזה מתרחש בתקופה שבה הנשים משמשות כבובות בחלון הראווה של הבית. הבעלים בעלי השררה, הכוח והכסף והנשים יושבות בבית ודואגות לרווחתם. איתי טיראן מגלם את תפקיד הגבר העשיר, השתלטן ופטריארכלי בעוד שהלנה ירלובה שמגלמת את גיסתו החורגת שמורדת בכל המוסכמות ומובילה את החזק שבגברים לקום ולהתוודות על השקרים והמניפולציות שהיו לחם חוקו במשך שנים רבות. התפאורה שמעוצבת מזכוכית שקופה ופרופילי מתכת מזכירה מפעלי תעשייה של פעם אבל גם בנייה מודרנית של היום. היא מסתובבת ומשנה את תפקידה מסצינה לסצינה. חלקו הראשון של המחזה ארוך ומעט איטי אבל שיאו בחלק השני והתוצאה מרשימה ביותר. מומלץ לכל אזרח ובעיקר למנהיגיו.

 

פרינג' אנגלי מקורי

שני מחזות פרינג' שהגיעו מאנגליה היו הזדמנות מצוינת לראות עבודה של במאים זרים. המחזה יעקובי וליידנטל של חנוך לוין עלה במסגרת פסטיבל קמדן פרינג' באוגוסט 2016. דוברי יידיש נוהגים לומר שתרגום בדיחה מיידיש לעברית הורס את הפאנץ'. הבריטים לא ירגישו בהבדל אבל מי שמכיר את האינטונציה החנוך לוינית בעברית ירגיש את ההבדל כשזה מתנגן במבטא בריטי ממלכתי. תוחס לעומת טוש וציצים לעומת טיטס זה יותר מעודן אבל יש בזה את החן האחר.

 

יעקובי וליידנטל     צילום: Éternels Vagabonds

 

מחזה מקורי מוצלח מאוד הוא "כמעט איננו" שיוצריו הם הכותבים, הבמאים והשחקנים. שניים אוחזים בהצלחה יחד עם 400 פרחים לבנים שמשתלבים בסצינות השונות. שני שחקנים שמצליחים בעזרת טקסט, שפת גוף ומחול לרתק את הקהל ולהחזיק אותו במתח ובדממה עד כדי שמיעת הנשימות באולם.

ארבעה משפטים בלבד מספרים את הסיפור שהצמד קתרינה רדבה ואליסטר לאוני מצליחים להפנט איתו את הצופים.

 

זהו סיפור אישי, פרטי ואינטימי שמועבר על ידי השחקנים בדרכים לא שגרתיות. השחקנית אומרת משפט אחד או שניים בבולגרית וממתינה לתרגום לאנגלית של השחקן. היא מצליחה להעביר את המסר לא רק בעזרת מילים אלא גם בתנועה, במשחק ובריקוד. הצופים מסוגלים להבין חלק מדבריה עוד לפני שאלה תורגמו לאנגלית ועל ידי כתוביות בעברית. החשש מפני הסיפור הקשה שעומד להחשף מוביל את ההצגה כמעט עד סופה במתח כשרגעי האתנחתא הם בקטעי המחול השמחים והסוחפים עד לשנייה האחרונה שמאפשרת לצופים לנשום לרווחה. הזדמנות נהדרת לראות פרינג' בריטי ללא צורך ברכישת כרטיס טיסה ללונדון.