צלם: רונית סבירסקי
פרק חמישי במסע לנמיביה - שמורת אטושה בהנהגת חיות הסוואנה
צלם: רונית סבירסקי
הכניסה לשמורה
צלם: רונית סבירסקי
נשיקה דלגנית
צלם: רונית סבירסקי
ממתינה לטרף
צלם: רונית סבירסקי
כבוד לגנו
צלם: רונית סבירסקי
צמודי צוואר

כשאפריקה הפכה לאלסקה

מאת: ערן חקלאי, מדריך טיולים ואקולוג

 

הפרק החמישי במסע לנמיביה ממשיך בשמורת אטושה בלילות קפואים באוהלים ללא חימום, המפגש עם עדרי האנטילופות, הזברות, הג'ירפות, הקרנפים והאריות חימם את הלב והפשיר את הקיפאון

 

רק אל תסתירו    צילום: רונית סבירסקי

 

הצגת הצבוע והאין פילים

בוקר היום השני בשמורת אטושה, שהיה היום ה-11 לטיול, החל בהופעה ראשונה של קרנף שאליה הגענו באיחור. הקרנף הסתובב לו בתוך הבוש ועשה אותה הצגה ביישנית שהוא תמיד עושה. משם המשכנו אל בור האריות הראשון. אריות לא היו שם אבל כמה תנים עלובים הזכירו לנו כמה הם חצופים. המשכנו הלאה לבור של הצבועים. צבוע אחד שהסתתר מאחורי שיח עשה הצגת יחיד. הכיעור שלו היה מושלם ואחרי שיצא מאחורי השיח הוא נפתח והתחיל להרגיש איתנו בנוח. הגיבנת המכוערת שלו הזכירה לנו  שאם היינו מלהקים באותו רגע שחקנים לתאטרון, הצבוע היה כנראה זוכה בתפקיד של הגיבן מנוטרדאם. 

 

 הגיבן מנוטרדאם    צילום: רונית סבירסקי

 

משם המשכנו הלאה בניסיונות לזכות בכמה פילים שבאו לרחצת בוקר. בכל בור פילים שהגענו הפילים לא באו. התחלנו לבדוק אם הוכרזה שביתת פילים. לאורך כל היום היו בבורות המים המוני חיות. הג'ירפות צצו מכל פינה והתרוממו מעל השטח כמו עגורנים ובסך הכל עשו עבודה טובה.  גם הקודו עבדו יפה ומלאו את תפקידם בנאמנות. כל פעם שהופיעו עשו זאת בדיוק לפי תורת הלחימה של השתייה מהבור שמן הסתם נכתבה בהרבה דם. הזכר הלך קדימה ושיחק אותה גבר על האריות ואז מאחוריו יצאו הנקבות מהמחבוא הציצו ובדקו הסתכלו והתקדמו. בסוף הורידו ראש ושתו ובשנייה הראשונה שרק יכלו נעה הקבוצה חזרה אל השיחים. זכר גאה מקדימה ושבע נקבות חתיכות ויפות הלכו מאחוריו. 

 

עמדת צילום    צילום: רונית סבירסקי 

 

מבחינתן של הזברות גם היה יום עבודה די רגיל. הן הופיעו בעדרים המוניים בכל מקום כמו חטיף  של צהריים, לא חסכו מאיתנו אף פס.  גם הדלגנים, האימפלות והגנו עשו עבודה בכלל לא רעה. הם התערבבו זה בזה וסיפקו לבוק את תמונות המגוון של הספארי האפריקאי שאפיינו אותם בכל הזוויות. לסיום היום עשינו ניסיון אחרון ועצרנו בגוב האריות. המזל של המתחילים שהיה לנו בכניסה לשמורה לא שיחק וגם הפעם אריות לא היו שם. יצאנו מהשמורה ונסענו אל הלודג' אכלנו ארוחת ערב בחוץ במינוס 2 מעלות צלסיוס והתחממנו מסביב למדורה. 

 

שמו עלינו פס     צילום: רונית סבירסקי

 

לילה במקפיא

היום ה-12 התחיל כבר בשלבים המוקדמים של הלילה. במהלך הלילה שטף את חברי הקבוצה בעודם ישנים גל קור עז מצח תוקפני וחסר רחמים. אט אט ובאכזריות הקור חדר אל אוהלינו ועצמותינו ושום שכבת שמיכה לא הצליחה לעצור אותו. במושגים שלנו זה לא היה רחוק מלהראות כמו פיגוע חבלני חברוני ונחוש שבצער רב היה מוכר לכולם דווקא מהתקופה האחרונה כתקיפת אנשים שפלה באמצע הלילה. את גודלה של הטראומה הבנו רק בבוקר כשחלקים נכבדים מהקבוצה לא הופיעו לארוחת הבוקר. בהתחלה זה היה נראה כמו שנת בוקר טובה אבל אז הסתבר שמדובר בניסיונות תיקון על חווית לילה קשה במיוחד.  אבי הגיע באיחור אל ארוחת הבוקר. הסערה שעמדה להתפרץ מתוכו הרגישה כמו פקק של בקבוק שמפניה משוקשקת. למזלו של המדריך לאבי כמו בשמפניה היה ריסון שקפא ועצר את הפקק מלהשתחרר. גם רונית ואורית הגיעו באיחור אבל אצלן מצב הקיפאון נותר עוד מספר שעות.  למרות זאת, מחוסרי תשובות ותוהי תהיות מה באמת קרה כאן יצאנו לעוד יום של ציד בתקווה ליום מוצלח יותר מהלילה האחרון. 

 

 בה"ד נמיביה   צילום: רונית סבירסקי

 

הסטוץ' של האריות

כבר בכניסה לשמורה ראינו בזווית עיננו מחזה שכמעט שינה לגמרי את תפיסת החוויה מהלילה הקשה. בנות הימבה ערומות כמעט לגמרי ישבו בדוכני הצמידים שלהן מכוסות סדין על גבן בלבד. המראה היה כמו ציור בסגנון אבסטרקטי שלא ממש הצלחנו להבין מה ניסה לומר לנו. בשתי מעלות בחוץ הן היו ערומות כמו חיות שעטופות בעורן בלבד בעוד אנו ישבנו רועדים בתוך הרכבים המחוממים. 

 

נכנסנו לשמורה וצללנו ישר לתוך גוב האריות. כמו בבינגו עם מזל של מתחילים נפלו אל תוך מצלמותינו צמד אריות מנומנמים. שום דבר לא הצליח להפר את שלוותם ואדישותם. הם שכבו שם על מזרון מקקי של פילים שריכך להם היטב את מנוחת גופם. העייפות הקשה העלתה מיד חשד לגבי סוג פעילותם בימים האחרונים. כל הרמזים כיוונו לשמועה שרצה בין תיירי השמורה על נקבה אחת מיוחמת שהוציאה להם את המיץ.  

 

 

מסתכל לדלגן בלבן של העיניים    צילום: רונית סבירסקי

 

מהבור הזה התחלנו להתקדם אל תוך השמורה ושתי דקות אח״כ הותקלנו משמאל. הפעם זאת היתה קבוצת סוריקטות חמודות ששחקו עם עצמן 7 אבנים. הן הרימו ראש והורידו, זזו ועצרו בתזזיות בדיוק כמו בסרט של במאי מהנשיונל ג׳יאוגרפיק. הבור הבא באמצע שום מקום היה רק חול ואבק אבל גם במקרה כזה המים היוו כלי משיכה לכל החיות לבוא, להתקבץ ולתת עזרה להשלמת חלקי האלבום האחרונים של אנשי הקבוצה. 

 

הפיל שהפיל וקרברב ג'ירפי

ואז הגיע הבור היפה מכולם. גדול רחב עם הרבה מים. זה היה נראה כמו מפגש מאורגן של כל חיות היער. מגוון מלא ויפה שיצר שילובים עדינים וגסים. עשרות דלגנים השתלבו בתוך פסי הזברות שנראו על רקע של קבוצת יענים גדולה וכמה ג׳ירפות.  כולם יחד במיקס מושלם ניסו לגנוב זה מזה את האודישן של השחקן הראשי. יחד נתנו את ההצגה הכי טובה בשמורה. בניהן היה שחקן אחד ראשי שאי אפשר היה לקחת ממנו את ההצגה. במקרה הזה פיל אחד היה שווה אלף אימפלות. הפיל שתה ולגם עם התחת לקהל. למעשה הוא עשה הכל עם הישבן. רק דגל לא יצא לו ממנו. הפיל היה שחקן מנוסה ומשוחרר שכל תוכן מכנסיו היה בחוץ מטלטל מצד לצד תוך כדי ההליכה המרושלת. מאחור, קפלי העור שלו נראו כמו מכנס רחב שלבש הפוך והצבע הבהיר של עורו שכוסה באבק הסביר לנו מה משמעות המושג ״פיל לבן״. אבל הפיל ידע  מה הוא שווה ולא השקיע רבות בהצגה. די מהר אחרי שהגענו הלך משם לעשות הצגת רחוב במקום אחר. 

 

מיצג אחורי מרשים   צילום: רונית סבירסקי

 

במקטע הנסיעה הבא עצרנו לקבוצת ג׳ירפות שחצתה את הכביש. ג׳יראפה אחרי גיראפה נעמדה בתור והן עשו זאת אחת אחת. כל אחת שהתקרבה אל המעבר שבין המכוניות עצרה האטה הסתכלה ימינה שמאלה ואז פתחה בריצה מהירה. הג'ירפות שתמיד הולכות עם ״ראש מורם״ לא ממש יודעות מה עושים איתו בשעת ריצה והדהרה שלהן הייתה כמו ריצה עם מטאטא הפוך שמתנדנד על אצבע אחת. אחרי שש שבע ג׳יראפות שנתנו ממש קרב רב אולימפי זו לזו ועצרו עשרות מכוניות, הסתיימה הופעת הרחוב וכולם הניעו שוב והמשיכו בנסיעה. 

 

 אנטילופות אמפיביות   צילום: רונית סבירסקי

 

אריות ממוחזרים

משם הגענו אל המצודה הגרמנית האחרונה. תדלקנו כולם במשאבה אחת והלכנו לצפות בבור. גם הפעם נפל בחלקנו מזל טוב עם בור שווה. המוני חיות התקבצו אל המים ואפילו נכנסו למשחה צהריים לשתות. גם כאן ההצגה כללה את השחקן הראשי. פיל יחיד תפס לו את עמדת המים הטריים היחידה של הבור. כל חיה אחרת שהתקרבה לכיוונו זכתה להרמת גבה או רגל שגרמה לה להבין מהר את הרמז. הפיל עמד והשתעשע לו עם המים לבדו, שאב עם החדק הרים ושחרר אל תוך הפה. כך עשה עד ששעמם כבר את הקהל שהלך לפריסת הצהריים שלו. 

 

רגע של נחת לא רק תחת     צילום: ערן חקלאי

 

כולם כבר היו באס״ק (אווירת סוף קורס). לאף אחד לא בער שום פתיל ושום אריה לא הניע אותנו לחזור מהר אל המשימה. שבעים ועייפים החלטנו פה אחד שבמקטע הציד האחרון אנחנו הולכים ישר על עדר פילים. יצאנו לחיפושים האחרונים שהעלו בורות מים ריקים. לבסוף חזרנו אל הבור הראשון מהבוקר. שני האריות העצלנים הפעם ממש הגזימו. הם מכרו במשך כל היום את אותה הצגה המונית וחסרת תוכן לקהל רעב שהיה צמא לקצת דם. הם לא השקיעו אפילו בשינוי הפוזיציה. אחד הציג לקהל את ראשו מוטל הפוך לאחור והשני את מפתח אשכיו. זאת הייתה כל ההצגה. משהו זול שנמכר ביוקר להמונים רעבים. רק ברגע האחרון אחד המנועים שעשה קצת רעש גרם להם להרים לרגע אחד קצר את ראשם. לא היה לצלמים הכבדים רגע מספק מזה בכל הטיול. כמות הצרורות של התמונות שנורו ברגע אחד יספקו עבודה לצלמים לעוד הרבה שעות של עריכה ומיונים. זה היה הפיניש של היום שהיה דווקא עם טוויסט קטן וחיובי בעלילת הלילה האחרון. 

 

קור תנים     צילום: רונית סבירסקי

 

יצאנו מהשמורה והתחלנו לחמם מנועים לקראת הקור של הלילה הבא. כולנו למודי קור כלבים היינו הפעם ערוכים היטב בתוך תוכנו עם כמה תובנות של הימבה שראינו מהבוקר. אחרי ארוחת הערב בצל תנורי גז התחפרנו במחילות שבין המוני השמיכות והלכנו לישון.  

פרק ראשון במסע לנמיביה - מתחיל באתיופיה וממשיך בנופים קדמוניים ושמורת טבע ענקית

פרק שני במסע לנמיביה - שמורת כלבי הים הגדולה באפריקה, שיט בניהול שקנאים ויער מאובן

פרק שלישי במסע לנמיביה - יפיפיות נמיביות אדומות בכפר ובסופר

פרק רביעי במסע לנמיביה - מפלי אפופה ופרידה מן המדבר עם הפנים לשמורת אטושה

פרק חמישי במסע לנמיביה - שמורת אטושה, אריות, ג'ירפות, קרנפים, אנטילופות ואין פילים

פרק אחרון במסע לנמיביה - צ'יטה, לאופרד, קרקל וצבוע במרחק נגיעה