צלם: רונית סבירסקי
מוזאון ישראל חושף את הסיפור של סופר על שלטון מצרים בכנען בתקופת יציאת מצרים - היה או לא היה
צלם: רונית סבירסקי
פסל אח'נאתון המצרי 1340-1335 לפני הספירה ממוזאון הלובר בפריז
צלם: רונית סבירסקי
תחותמס ה-3 מהמאה ה-15 לפני הספירה ממוזאון לתולדות האמנות בוינה
צלם: רונית סבירסקי
אסטלת הנצחון של המלך סתי ה-1 מבית שאן
צלם: רונית סבירסקי
ראש האל אמון המצרי 1296-1279 מאוסף מאייר הולנד
צלם: רונית סבירסקי
הכתב האלפביתי הראשון מסרביט אל ח'אדם

פרעה בכנען: הסיפור שלא סופר 

 

חג הפסח קרב ובמוזאון ישראל בירושלים מעלים בתזמון המתאים תערוכה העוסקת באימפריה המצרית בשנים בהם הייתה על פי המסורת יציאת מצרים "פרעה בכנען: הסיפור שלא סופר". התערוכה תימשך עד דצמבר 2016

 

ספינקס של פרעה תחותמס ה-3 ממוזאון המטרופוליטן בניו יורק   צילום: רונית סבירסקי

 

סיפור היציאה, חציית ים סוף וטביעת המצרים במהלך רדיפתם אחרי בני ישראל הוא חלק מהמסורת היהודית שייצר דימוי היסטורי בו למצרים לא הייתה "דריסת רגל" באזור המזוהה עם כנען של אותם ימים. הממצאים הארכיאולוגיים מוכיחים שהמצרים שלטו בכנען תקופה ממושכת.  בשנת 1500 לפני הספירה המלך המצרי פרעה תחותמס ה-3 יצא למסע כיבושים נרחב כדי לחזק את האימפריה המצרית. הוא מביס את הכנענים בקרב על מגידו.  במשך מאות שנים הופכות ערים מרכזיות בכנען ביניהן בית שאן, יפו ועזה למעוזים מצריים חשובים.

 

השליטה המצרית בכנען באה לידי ביטוי בחיי היום יום ובממצאים שנחשפו בחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל.  הכנענים בני המעמד הגבוה אימצו חפצים, תכשיטים, כלי אבן וחרס בעלי סגנון מצרי.  בערי כנען מופיעות כתובות מצריות, פסלים מצריים נשלחים לשליטי כנען כמחווה דיפלומטית, תבואה ומיסים מועברים למצרים מכנען. השפעה כנענית ניכרת גם במצרים בדמות עיצוב כלים ואימוץ אלים כנענים באמונה המצרית.

 

                      מסכה בדמות פני האלה חתחור 1300-1130 לפני הספירה מתמנע   צילום: רונית סבירסקי

 

כאן נולד הכתב האלפביתי

המפגש בין שתי התרבויות הניב את אחת ההמצאות החשובות של העולם הקדום - הכתב האלפביתי. כורי טורקיז כנענים שהועסקו על ידי המצרים בחצי האי סיני באתר המכונה סרביט אל-ח'אדם נחשפו לכתב המצרי ההירוגליפי על קירות המקדש במקום. הרושם שהותירו עליהם הסימנים יצרו את הדחף לחקות את הכתב אבל בדרך פשוטה יותר וכך באמצעות 30 סימנים בלבד הם יצרו את הבסיס לכתב האלפביתי. ההיגיון שמאחורי השיטה היה לאמץ סימן אחד משפע הסימנים שכל מילה נכתבה בכתב ההירוגליפי לדוגמא במילה דג הם אימצו רק את הסימן הראשון ד' ובמילה נחש רק את הנ' וכך בעזרת העיצורים הבודדים נוצר כתב במקום ציורים. פרופסור רפאל גבעון מאוניברסיטת תל אביב שעסק במחקר סרביט אל-ח'אדם כינה את הכתב פרוטו-סינאי. בתערוכה הוצבה עמדת מולטימדיה שמאפשרת למבקרים לכתוב את שמם באותיות הקדומות. 

 

ממצאים נדירים

800 פריטים מוצגים בתערוכה והם נאספו במשך שנים על האוצרים: פסלים, צלמיות, ספינקסים, מצבות ניצחון ותכשיטים. בין הממצאים ארון קבורה בסגנון מצרי, שהתגלה בעמק יזרעאל לפני כשלוש שנים ונחשף לראשונה לקהל הרחב; מונומנטים מצריים מבית שאן ובהם מצבת ניצחון מרשימה, בגובה שלושה מטרים וחצי, של המלך סתי הראשון; תליון זהב של אלה כנענית, המעוצב בסגנון מצרי מובהק עם אוזניים גדולות ומובלטות, המחקות את אוזני הפרה של האלה המצרית חַתְחוֹר

 

רביד צוואר מורכב מחרפושיות מצריות    צילום: רונית סבירסקי

 

בין הממצאים ארון קבורה בסגנון מצרי, שהתגלה בעמק יזרעאל לפני כשלוש שנים ונחשף לראשונה לקהל הרחב; מונומנטים מצריים מבית שאן ובהם מצבת ניצחון מרשימה, בגובה שלושה מטרים וחצי, של המלך סתי הראשון; תליון זהב של אלה כנענית, המעוצב בסגנון מצרי מובהק עם אוזניים גדולות ומובלטות, המחקות את אוזני הפרה של האלה המצרית חַתְחוֹר.

 

סרט מיוחד הופק לתערוכה ובמרכזו נושא "יציאת מצרים" על היבטיה השונים. המקרא מספר בהרחבה את סיפור יציאת מצרים, אך הממצאים מעידים כי בתקופה הרלוונטית כנען הייתה תחת שלטון מצרי. החוקרים חלוקים בדעותיהם עד היום לגבי מועד יציאת מצריים וישנם כאלה ששוללים את קיומה. למרות המאמצים הנרחבים שהושקעו במחקר עד כה, טרם נמצא ממצא כלשהו התומך בסיפור יציאת בני ישראל ממצרים כפי שהמקרא מספר אותו. למרות זאת, הסיפור המקראי על יציאת בני ישראל ממצרים הפך לסיפור מכונן ולאבן יסוד של התרבות המערבית. בסרט ניתן לראות כיצד לאורך ההיסטוריה, עמים וקבוצות ברחבי העולם הזדהו עם הסיפור, ושאבו ממנו תקווה ונחמה.

 

מכתבי אל-עמארנה 1350 לפני הספירה  צילום: רונית סבירסקי

 

מוצגים מהמטרופוליטן ומהלובר

שנים של מחקר, היכרות עם אוספים ברחבי העולם, ובחינה של מאות ממצאים ארכאולוגיים קדמו לגיבוש התערוכה. היא מציגה גם פריטים משמעותיים שהושאלו מהמוזיאונים החשובים בעולם: הלובר בפאריז, המטרופוליטן בניו יורק, המוזיאון לתולדות האמנות בווינה, והמוזיאון המצרי בטורינו. פריטים אלה, יחד עם אוסף מוזיאון ישראל ומוצגים שהושאלו מרשות העתיקות יאפשרו למבקרים להתבונן ולחוות את סיפור המפגש הממושך בין מצרים לכנען - סיפור ששינה את פני האזור בו אנו חיים ולא סופר עד היום.

 

משחקי העולם הקדום   צילום: רונית סבירסקי

 

קסם הספינקס והנשים

במקביל מתקיימת תערוכת "קסם הספינקס: מצרים העתיקה באמנות אירופה" מתמקדת דווקא בגיבורות הסיפורים: נשים כמו אשת פוטיפר, בת פרעה טובת הלב, יוכבד אמו של משה ואחותו מרים. במאה ה-17 תוארו נשים אלה לעיתים קרובות בציורים של אמני אירופה. עם זאת, כיוון שמעולם לא ביקרו במצרים, הם העניקו לנוף מראה אירופי שהיה מוכר להם. בציורים ניתן לראות פירמידה וספינקס, אך הם נראה יותר כמו רומא שברחובותיה הוצבו אובליסק ושלל שנלקח בשנים לאחר הניצחונות במצרים. בתערוכה מוצגים ציורים והדפסים מאת ליאון בקסט, רמברנדט, דיוויד רוברטס, יאן ויקטורס, ניקולה גראסי, אבל פן, לוקה קמביאסו גוסטב דורה ואחרים לצד תכשיטים עתיקים וחפצי נוי.

 

שירת מרים מאת הצייר האיטלקי פאולו דה מאטייס