צלם: רונית סבירסקי
"אילנות מכל העולם": גלריה של מאות עצים מכל רחבי העולם ביער האילנות
צלם: רונית סבירסקי
בן חצב יקינתוני
צלם: רונית סבירסקי
איקליפטוס בוסיסטואנה
צלם: רונית סבירסקי
מעגל הקזוארינות

אילנות מכל העולם

מאת: רונית סבירסקי

 

קוראים לו בלעז "ארבורטום" ובעברית פשוטה "גן איקלום יערני", שם שהולם את יופיו וסיפורו. בכניסה ליער האילנות בלב השרון, מתפרש על פני 120 דונמים יער שאינו כשאר היערות. בשנות ה-50 של המאה הקודמת משרד החקלאות הקים באתר "גן עצים בוטני", שבו בדקו את יכולת התאקלמותם של עצים בעלי נתינות זרה להתאזרח באדמת ארץ ישראל. הם נטעו עצים מאפריקה, אסיה, אירופה וסוגים שונים של איקליפטוסים מאוסטרליה. כך הפך יער האילנות למיצג טבע אמנותי. בשנת 1984 פסק המחקר והמקום נעזב. קרן קיימת קיבלה על עצמה בשנות ה-90 לשמר ולשקם את הגן והוא עתיד להפוך לגן בוטני לאומי.

 

אלוני תבור צעירים על רקע איקליפטוסים (צילום: רונית סבירסקי)

 

750 מינים של עצים

שער הברזל הגדול בכניסה ליער האילנות סגור בשבתות ומומלץ להגיע במהלך השבוע או בימי שישי. שלט עץ גדול מכריז על "הארבורטום" ולשמאלו מחסום שמאפשר רק כניסה רגלית אליו. מחנים בחניון המוסדר וצועדים בשבילים הירוקים אל נבכי הגן. הגן מספר את סיפורו כמעט ללא מילים. כל עץ נראה שונה מחברו ועל חלק גדול מהם תלוי שלט שעליו חרוטה תעודת הזהות העצית, שמו המלא וארץ הולדתו. בגן נטועים כ-170 מיני איקליפטוס ו-750 עצי יער ונוי. תוכלו לראות עצים מסוג: שיטה אריולובה מאפריקה ששייכת למשפחת המימוסיים, איקליפטוס בוסיסטואנה מאוסטרליה, אלון טורקי מאירופה ותויה מזרחית מאסיה.

 

איקליפטוס שעיר

הטיול לאורך השבילים מעניק תחושה של ביקור בגלריה. מתקרבים אל העץ כדי לראות מה כתוב על השלט הקטן ומתרחקים כדי לבחון אותו לכל אורכו. בוחנים את הגזעים המרשימים, הצמרות הגבוהות, העלווה ובהתאם לעונה אפשר להתרשם מהפרי או הפריחה. אם מתחשבים בעובדה שהעצים האלה "עשו עלייה" לפני למעלה מ-70 שנים הרי שמדובר בסיפור הצלחה של התאקלמות. לצד השביל, במרחק של כ-100 מטרים, תבחינו בצמד עצי איקליפטוס בעלי גזע כהה ולידם ספסל עץ. אם תבחנו אותם מקרוב תגלו שיש לכם עסק עם איקליפטוס גברי עם שערות על החזה. לעומתו, ממש בסמוך אליו גדל איקליפטוס שגזעו כל כך חלק עד שנדמה שהוא עבר טיפול להסרת שיער בלייזר. צעדים ספורים ומגיעים אל איקליפטוס מקרוקרפה שנמצא בשיא פריחתו בעונה זו של השנה. פריחה יפיפייה שרק עבורה כדאי להגיע לביקור בגן.

 

סוף עונת אירוס הארגמן (צילום: רונית סבירסקי)

 

ספסלים ופינות מוצלות

בהמשך השביל מצד שמאל של הדרך החלו לפתח מתחם שיהפוך בעוד כשנתיים למבוך משחק, שבו המבקרים יוכלו להשתעשע באופן חופשי. המבוך מורכב משתילים צעירים של שיח עוג ולגסטרמיה הודית וביניהם שבילים מרוצפים שיהוו את מסלולי המבוך. שבילי היער ממשיכים להתפתל בין העצים. יופיו של הגן הוא בשקט השורר סביב, ניחוחות העשבייה, ספסלי ישיבה, פינות מוצלות בין העצים, ציפורים מצייצות ודבורים יונקות דבש מהפרחים. פלגיו של נחל האילנות החוצים את היער יבשים ברוב ימות השנה אבל התמלאו במים בעקבות הגשמים האחרונים. כך אפשר לטייל בצל העצים ולהביט בהשתקפויות של עצי היער בשלוליות המים שנקוו למרגלותיהם.

 

מעגל קזוארינות

ממול למבוך תוכלו לזהות עץ איקליפטוס שבעל פרחים קטנים בגוון אדום לוהט שנראים כמו מברשת. זהו איקליפטוס אדום המצנפת שפרחיו נחשבים לקוויאר של דבורי הדבש. מימינו עובר שבילון שמוביל אל מתחם ה"סטונג' אייג' " של יער האילנות. זוהי קבוצת עצי קזוארינה שניצבת במעגל סימטרי צפוף ואופפת את הניצבים במרכזה בתחושה מיסטית. העצים נישאים לגובה של כמה מטרים וכשמביטים אל על לכיוון הצמרות הן נסגרות למעין כיפה. מאזור המבוך ממשיך שביל מעגלי שעובר מעל גשרון עץ ציורי, חולפים על פני אלון תבור מרשים ואלון שעם וחוזרים לשער הכניסה.

 

פריחת איקליפטוס מקרוקרפה (צילום: רונית סבירסקי)

 

פריחות החורף

מחניון הרכב יוצא מסלול טיול נוסף שמוביל אל "שביל האירוסים". הפריחה של אירוס הארגמן שמאפיינת את האזור כבר נמצאת בסיומה אבל פרחי החורף האחרים תופסים את הבמה. כשצועדים בשביל העפר משמאל לחממות האתרוגים אפשר לראות עדיין אירוס ארגמן שמאחר לפרוח כשהוא מוקף בשטחים עצומים של חמציצים צהובים. ממשיכים בשבילי חורשת האיקליפטוסים ומתחילים לראות קבוצות של תורמוס ארץ ישראלי בגוון לבן חלבי ושיחי קידה שעירה בגוון חלמוני.

 

כ-500 מטרים מאזור החממות עובר ערוץ נחל קטן ללא מים. אם תתבוננו היטב בין העשבייה באזור הזה תוכלו לזהות צבעונים שכל אחד מהם בחר לו פינה מבודדת כדי לפרוח בשקט ללא הפרעה. המשיכו לעקוב אחרי שלטי העץ המכוונים לפריחת האירוסים. כשתגיעו למזלג דרכים סטו מהדרך מעט שמאלה ותגלו מרבדי תורמוס ארץ ישראלי וביניהם נטיפים אדומים של פרחי הצבעוני.  

 

פריחת שום תל-אביב (צילום: רונית סבירסקי)

 

שום תל אביב ואלוני תבור

בהמשך השביל, מתוך סבך הצמחייה שהגשם הצמיח לגבהים בלתי שגרתיים, תוכלו לראות את החצב היקינטוני מתנשא על גבעול בשרני עם תפרחת סגלגלה, לצדו מטריות קטנות של שום תל אביב שהוא פרח אנדמי למישור החוף ופרחי שדה זעירים בכחול, כתום וצהוב. גם אירוס הארגמן, שעדיין ניתן לראות קבוצות בודדות ממנו בשטח הוא פרח אנדמי למישור החוף. הוא גדל על קרקע של חול וחמרה וקל לזהות אותו על פי צבעו שנע בין אדום כהה לשחור עם טיפות צהובות בבסיס עלי הכותרת.

 

באזור בו מרוכזת פריחת התורמוסים, הצבעונים והאירוסים אפשר לראות שרוולי נטיעה של אלוני תבור צעירים שקק"ל נטעה לפני כשנתיים. אתר זה היה בעבר גבעה של ערימת פסולת. לאחר ניקוי ושיקום האתר הוחלט לטעת בו אלוני תבור כדי להשיב את הנוף הטבעי שאפיין את השרון בסוף המאה ה-19. עצי אלון התבור כיסו בעבר את אדמות החמרה ויצרו יער-פארק. יער שבו ישנם מרווחים גדולים בין העצים. בתקופת המשטר העות'מאני כרתו את העצים כדי לעבד את האדמה והשתמשו בעץ לחימום, לבניית אדני רכבת ולהסקת הקטרים. הנטיעות החדשות מחזירות את הטבע לקדמותו וכך אפשר לראות את האלונים הצעירים משגשגים בשטח ומרפדים את הקרקע בבלוטי הענק שלהם. מאזור הנטיעות השביל המעגלי ממשיך לכיוון בריכת המים שסיפקה בעבר את תושבי האזור ומשם פונה הדרך חזרה לנקודת המוצא לכיוון החניון.