צלם: רונית סבירסקי
שלושה אמנים - אוסף אחד
צלם: רונית סבירסקי
סלון פריזאי מהמאה ה-18
צלם: רונית סבירסקי
מוזיאון ישראל המחודש - מעורר השראה
צלם: רונית סבירסקי
"ענן שחור" של פרפרים
צלם: רונית סבירסקי
תכשיטי עדות
צלם: רונית סבירסקי
היפוך העולם של אניש קאפור

מוזיאון ישראל המחודש – גאווה ישראלית

מאת: רונית סבירסקי

"מוזיאון ישראל" בירושלים משקף יותר מכל מרכז אמנותי ותרבותי בארץ את ההוויה היהודית והישראלית על כל גווניה ועדותיה. אוסף ארכיאולוגי נדיר, פריטי יודאיקה, תכשיטי עדות, חנוכיות, תשמישי קדושה ופריטים נדירים שנותרו אחרי שואת אירופה. הצד האמנותי כולל יצירות של אמנים יהודים וישראלים בני זמננו ואוסף נכבד של אמנות אימפרסיוניסטית.

 

סינדרלה זוהרת

העיצוב האדריכלי המחודש שהופקד בידי משרד אפרת-קובלסקי אדריכלים מתל אביב וחברת העיצוב של ג'יימס קרפנטר מניו יורק הפך את המוזיאון האפרורי לסינדרלה זוהרת. כמו יהלומים שלא זכו בעבר לתאורה הנכונה מזנקים הפריטים בתערוכות למימדים חדשים.  תכשיטי העדות האוריינטליים מוצגים בויטרינות יפיפיות, החנוכיות זכו לגומחות מעוצבות ומוארות, תשמישי הקדושה זוהרים באור נגוהות וחלל התצוגה האימפרסיוניסטי נראה כמו לקוח ממוזאי דה אורסיי בפריס. אולם מדהים ביופי של סלון צרפתי מהמאה ה-18 במככב בלב התצוגה האימפרסיוניסטית. נברשות קריסטל, תקרות וקירות מעוטרים, ריהוט רוקוקו וציורי ענק. הסלון שהיה חלק מ"הוטל פרטיקולר" ברחוב היוקרתי פובור סנט הונורה בפריס נתרם למוזיאון.

 

אמנות, ארכיאולוגיה ונוף ירושלמי

התכנון האדריכלי של המיזם החדש מציע למבקרים חוויה משולבת של אמנות וארכיאולוגיה, נוף ועיצוב אדריכלי. בכניסה למוזיאון נבנו שלושה ביתני זכוכית – ביתן הקופות והמודיעין, ביתן חנות המוזיאון וביתן הקפה והמסעדה. ביתנים אלה שתכנונם עוקב אחר צורתו האדריכלית המודרניסטית המקורית של המוזיאון מוצלים ברפרפות טרקוטה שמסננות את האור הים-תיכוני העז מצד אחד ומאפשרות דיאלוג פנים-חוץ מצד אחר.

 

מעלה של מים זורמים

לאחר המעבר באולם הכניסה  ניתן להתקדם בשתי דרכים: "מעלה קרטר" הפתוח המשקיף אל גן האמנות ששוקם וחודש או דרך המעבר המקורה הממוקם למרגלותיו. מעבר זה מוביל היישר ללב המוזיאון והוא פנינה עיצובית שתורמת לחוויית המבקר ומקלה את זרימת המבקרים במרחבי המוזיאון. מצדו האחד קיר זכוכית שמים זורמים בחלקו העליון. זרימת המים מלווה גם את ההולכים ב"מעלה קרטר".

 

ביתנים שקופים

המעבר מוביל את המבקרים לקומתו התחתונה של ביתן כניסה תלת-קומתי. ממנו אפשר להגיע לתצוגת שלושת אגפי האוסף, לתערוכות המתחלפות שבקומה השנייה וכן לרחבת אידה קראון – רחבת הכניסה ההיסטורית של המוזיאון - שבקומה העליונה. בדומה לביתני הכניסה שבקדמת המוזיאון גם ביתן זה בנוי זכוכית ומעטפת של רפרפות טרקוטה – ניגוד משלים ללוחות האבן המחפים את בנייני המוזיאון המקוריים. 

 

חללים שחוברים לצומת מרכזי

שלושת אגפי האוסף של המוזיאון עוצבו מחדש ובתווך תוכנן צומת המחבר ביניהם. תצוגת האגף לארכיאולוגיה המגוללת את סיפורה של ארץ-ישראל העתיקה; תצוגת הקבע של האמנות הישראלית הערוכה על פי כמה מנושאי הליבה שהעסיקו אמנים בישראל במאה השנים האחרונות; הכפלת שטחה של תצוגת האמנות המודרנית ושדרת בתי-כנסת שעוצבה כציר מרכזי לאורך תצוגת האגף לאמנות ותרבות יהודית. עיצובם מחדש של האולמות הקיימים וניצול חכם של שטחם הכפיל את שטחי התצוגה לטובת חשיפתם של אוספי המוזיאון לציבור הרחב. אחד המיצגים המרשימים הוא בית כנסת שהובא בשלמותו מסורינאם וזכה לחלל תצוגה משלו.

 

עבודות קשורות-מקום

במוזיאון המחודש מוצבות גם שתי עבודות מונומנטאליות קשורות-מקום: "והייתה הקשת" מאת אולאפור אליאסון שאורכה 2.3 מטרים  והיא מורכבת מ-360 ציורים וממוקמת בקצה המעבר המקורה החדש; ו"היפוך העולם, ירושלים" מאת אניש קאפור – פסל עשוי פלדת אל-חלד המתנשא לגובה 5 מטרים מעל רחבת אידה קראון, בנקודה הגבוהה ביותר בקריית המוזיאון. עבודות עצומות אלה מתייחסות ישירות לסביבת המוזיאון ולמבנים החדשים והן בגדר חוליה נוספת בשרשרת של שיתוף פעולה בין המוזיאון לאמנים עכשוויים.