צלם: רונית סבירסקי
החלמונית פותחת את עונת הפריחה בצפון הנגב
צלם: רונית סבירסקי
בור מים ואבן גולל שהייתה על פתח הבור
צלם: רונית סבירסקי
דרך החלמוניות ביער יתיר
צלם: רונית סבירסקי
אבן רהט להשקיית הצאן
צלם: רונית סבירסקי
מערות מגורים עתיקות

צהוב עולה

מאת: רונית סבירסקי

 

החלמונית הקטנטנה פותחת את עונת פריחות החורף. אפשר למצוא אותה ב"דרך החלמוניות" בחבל יתיר בדרום. דרושה עין חדה והליכה זהירה כדי לא לדרוך על הניצנים

 

כמו הנרקיס, שהיא בת משפחתו, היא גאה וזקופה ויודעת לתת "כניסה". החלמונית הצהובה גונבת את ההצגה מדי שנה ופורחת ראשונה לפני כל פרחי החורף. היא עושה הכל כדי לפתות את אוהדיה לרוץ ולראות אותה מבצבצת. הפריחה מתחילה לאט, מציגה לראווה פרחים בודדים עד שהיא מכסה את האדמה בצבע חלמון עז.

 

דרך החלמוניות ביער יתיר              (צילום: רונית סבירסקי)

 

הרומן של החלמונית עם יער יתיר החל ללא הסבר הגיוני. בצל מטע עצי בוטנה (פיסטוק חלבי) פרחו עד לפני כשני עשורים חצבים גדולים. ללא כל סיבה נראית לעין נעלמו החצבים ובמקומם הופיעה החלמונית הגדולה. הפרח המוגן והיפיפה הזה זכה לאזור המוגדר בשם "דרך החלמוניות". מגיעים אליה מכביש 31 ממנו פונים לכביש אספלט פנימי המוביל אל ישובי שני וליבנה ולאחר כ-15 קילומטרים מגיעים לשלט המפנה אל "דרך החלמוניות". שביל כורכר לבן שמתאים לנסיעת כל כלי הרכב מתפתל בין העצים. מימין עצי אקציה ומשמאל עצי אורן. בהמשך הדרך ניתן לראות נטיעות חדשות של שיטת הנגב, אשל, אלה אטלנטית, עצי שקד, תות, תאנה ושקמה.

 

שלהבות צהובות

אחת משיטות ההשקיה שנהוגות ביער יתיר הם ה"לימנים" שניתן לראותם לצד "דרך החלמוניות". אלו הם אגנים גדולים שנחפרו ופולסו ובתוכם ניטעו עצים רחבי עלים. האגן קולט את מי הגשמים ויוצר מעין בריכת מים גדולה שמרווה את העצים בחודשי החורף. הדרך ממשיכה ועוברת לצד מטע רימונים ומשם לחנייה הסמוכה לפריחת החלמוניות. מהחנייה יורדים בשביל המסומן בשחור לכיוון הטרסות החקלאיות. בצל עצי הבוטנה אפשר כבר להבחין בשלהבות הצהובות שצצות מן האדמה החרבה. השבוע הן עדיין נראות כמו שלהבות בודדות והניצנים הזקורים מכינים את השטח לקראת הפריחה הגדולה. דרושה עין חדה והליכה חתולית כדי לא לדרוך על הניצנים הרעננים. ישנן חלמוניות בצהוב מסנוור וישנן ביישניות שעדיין לא נפתחו וצבען ירקרק. בעוד שלושה שבועות כשהשטח יתכסה בפריחה אפרוחית ניתן יהיה לראות את החלמוניות בצמדים, שלשות וקבוצות.

 

פריחת החלמוניות              (צילום: רונית סבירסקי)

 

מערות מגורים חצובות בסלע

מסלול הטיול ממשיך מהחנייה אל אזור המערות ובור המים. באופק נשקפות גבעות אביאסף ויער חירן, חולפים על פני מטע בוטנה נוסף, עצי תות, חרובים, אשלים ורותם. מגיעים לחניון פיקניק בצל העצים ועולים בגרם מדרגות אבן אל מערכת מערות. אלו הן מערות מגורים שנחצבו בסלע הרך ומהוות דגם אופייני למגורים עונתיים של חקלאים או רועי צאן שהתגוררו באזור. ארבע מערות ממוקמות זו לצד זו ובאחת מהן ניתן לראות דרגש עליון שעליו ישן הרועה ולמטה שכנו הכבשים. בהמשך השביל ניתן לראות את בור המים ששימש להשקיית הצאן והגידולים ותעלת המים שניקזה את הגשמים אל הבור. ליד הבור מצויה אבן רהט חצובה בסלע שממנה שתו העדרים. אבן נוספת עגולה שבמרכזה פעור חור שימשה כאבן גולל על פי הבור. על דופנות הבור ניתן לראות את סימני החציבה ושפשופי החבל שמשך  את הדלי למעלה. הפתח העליון חסום היום בסבכת ברזל. גרם מדרגות מוביל במורד הגבעה אל שביל הכורכר ובחזרה לחנייה.

 

עתיקות ובורות מים

ממשיכים בנסיעה על השביל השחור עד לצומת שבה ניצבים שלושה עצי דקל וושינגטוניה ומתחברים לשביל ישראל. פונים שמאלה בדרך המובילה אל חורבת יתיר, צופים אל טרסות חקלאיות שעליהן ניטעו עצי זית ותאנים. בנקודה שבה שביל ישראל פונה שמאלה והדרך הנופית ממשיכה ישר יורדים מן הרכב כדי לראות את באר המים הגדולה ששימשה להשקיית המטעים והצאן עד לפני כמאה שנים. קוטרה כ-4 מטרים ועומקה 30 מטרים. זקני המקום יודעים לספר על פרדסים, רימונים ותאנים ששגשגו באזור עד לשריפה הגדולה שכילתה את הכל וכך נסתם הגולל על הבאר. היא התמלאה בסחף וקשה לראות את יופייה ועומקה. צמיג של רכב המוטל במרכזה ירמוז לכם על מיקומה המדויק. באתר מצויים שרידי יישוב נוצרי מהתקופה הביזנטית, בתים, מערות מגורים, בורות מים, גת ומערות קולומבריום. ישנם גם שרידי כנסייה ובה טורי עמודים ורצפת פסיפס שכוסתה לצרכי שימור. ישנם חוקרים שמזהים במקום שרידי בית כנסת יהודי.

 

יערות, חקלאות ועתיקות            (צילום: רונית סבירסקי)

 

תצפיות נוף

מסלול הטיול ממשיך על דרך הנוף הכחולה עד שהיא מגיעה אל שביל הפטרולים המסומן אדום. ממשיכים כ-4.5 קילומטרים על שביל הפטרולים לעבר חורבת ענים. שביל יער בין עצי אורן עם חלונות נוף שצופים לעבר גדר ההפרדה, דרום הר חברון, דהרייה, סמוע, שמעה, טנא עומרים, מיתר וכרמים. מורדות הר חברון קרחים ושוממים והם מדגימים כיצד נראה אזור יתיר וחירן לפני שהפך ליער מרשים. חוזרים אל כביש האספלט המרכזי פונים ימינה ומיד שמאלה לכיוון היישוב ליבנה. מימין לכביש ניתן לראות את שרידי האתר הארכיאולוגי המרשים "חורבת ענים".

 

שרידי חורבת ענים                 (צילום: רונית סבירסקי)

 

איך מגיעים: מכביש 31 כחמישה קילומטרים מצומת שוקת לכיוון ערד פונים צפונה (שמאלה לבאים מצומת שוקת וימינה לבאים מכיוון ערד) נוסעים על דרך היער הראשית המסומנת בירוק ופונים ליד שלט חום לדרך החלמוניות המסומנת בשחור.