בית לחם הגלילית ואלוני אבא  

צמד מושבות שחוגגות כבר 120 שנים שומרות על הצביון הראשוני. בית לחם ואלוני אבא, שהוקמו על ידי הטמפלרים בתחילת המאה ה-20, מציעות הצצה קטנה אל העבר בשילוב עם מסעות עכשוויות, גלריות והרבה תבלינים. 

 

נוף ילדותם של שני יוצרים חשובים, מאיר שלו ושלמה ארצי, ממוקם באלוני אבא. כשמטיילים בשבילי העפר בין בתי האבן העתיקים וטיפות הגשם מלטפות את הפנים בעדינות מתנגנות המילים על "גן העדן של ילדות". את גן העדן הזה הקימה בתחילת המאה ה-20 כת נוצרית גרמנית, שהופרדה מהכנסייה הלותרנית, בשם "חברת הטמפל" (ההיכל). הכת הטמפלרית הסעירה את דמיונם של רבים כשחרטה על דגלה להגשים את חזון אחרית הימים ולייסד מושבות בארץ ישראל החרבה. לאחר כמה ניסיונות כושלים רכש ראש המסדר, כריסטוף הופמן, חלקת אדמה במרכז תל-אביב וקרא לה שרונה, עליה הוקמה הקריה של היום. התנאים הקשים, המחלות שפגעו בהם ובילדיהם לא שברו את רוחם. הם הפכו לחקלאים עמידים והקימו מושבות נוספות בירושלים, בחיפה וביפו.

 

ב- 1875 הגיע מספרם ל- 750 נפש ובבעלותם היו שני בתי ספר ובית חולים. ב- 1906 ייסדו שתי מושבות במערב הגליל התחתון, בית לחם וולדהיים (בית ביער). מתיישבי ולדהיים, שקיבלה לימים את השם אלוני אבא, היו טמפלרים ששבו לחיק הכנסייה הלותרנית. נחישותם לא עזרה להם כשארץ ישראל נכבשה על ידי הבריטים והם הוגלו. בתום המלחמה הם הורשו לחזור וב- 1938 היו בארץ 1500 גרמנים שברשותם 27,500 דונם אדמה. מלחמת העולם השנייה הביאה לגירושם הסופי מן הארץ והמושבות שהקימו עברו לידי ממשלת ישראל במסגרת הסכם השילומים עם גרמניה. בתי האבן היפיפיים נותרו שוממים. קו הגבול המקורי חצה בין ולדהיים ובית לחם והמושבה ולדהיים הוכרזה כישוב הראשון שהוקם עם קום המדינה בשם אלוני אבא, על שם אבא ברדיצ'ב.

 

חנה לבב הגיעה לאלוני אבא כתינוקת ממחנה ההסגר בקפריסין. היא גדלה בינות לבתים הישנים והברושים הנישאים. סבתה נהגה לספר לה בלילות לפני השינה את סיפורי האחים גרים לאור עששית הנפט הקטנה שהאירה את הקירות העבים והתקרות הגבוהות והצללים היו מרקדים מסביב במחול שדים. מרתף חשוך ועליית גג שימשו מסתור ומחבוא למשחקי הילדות, בוסתני פרי הקיפו את הבית ושומרת הלילה עברה בין הבתים לשמור על הילדים. את תמונות הילדות הללו משמרת חנה כמו את ביתה. היא מחדשת את הצבע על הקירות מדי כמה שנים וכל השאר עומד כפי שהיה אז בימי הטמפלרים. במרתף פתחה גלריה לעבודות קרמיקה שהיא יוצרת ובגינה עומדים רימונים אדומים מחרס בין עצי התות וההדרים. מבקרים שהגיעו אל ביתה של חנה ביקשו לשמוע על תולדות הטמפלרים ואת סיפורי ילדותה. היא הפכה למדריכת הטיולים של אלוני אבא, פתחה את ביתה בפני המטיילים ועורכת סיור במחיר 400 ש"ח לקבוצה.

 

בגינה הצמודה אל ביתה עומדת הכנסייה המקורית של הטמפלרים שפעמונה העיר את החברים לעבודה בחמש בבוקר. בכנסייה חגגו לחנה את בת המצווה ואל חלונותיה הם נהגו להצמיד סולם ולהציץ לסרטים שראו המבוגרים. חנה מחיה בסיפוריה דמויות שהיו ואינן כמו ינקו החצרן שחילק חלב עם עגלה וחמור. אותו חמור שכיכב בסרט אקסודוס כשפרמינגר בחר לצלם באלוני אבא חלק מסרטו. מאיר שלו מתאר בספרו פונטנלה את הטמפלרים שבאו לזרז את בוא המשיח. הם רק שכחו שהמשיח יהודי ואצל היהודים זמן זה לא זמן ושעה זאת לא שעה. על ברושי הוושינגטוניה שעומדים בפתח הבתים בזוגות הוא אומר שהם מרמזים על זוגיות טובה ובבית שנותר בו רק דקל בודד הזוגיות לא משהו.

 

אלוני אבא פותחת את שעריה למבקרים: חנות מפעל "חזרה לטבע" מציעה עשבי מרפא, קוסמטיקה טבעית, תבלינים, דבש ושמן זית. נורית וערן הלוי במרכז "אוריאל" מקיימים קורסים וסדנאות בתחום ההוליסטי וטיפולי פינוק לגוף ולנפש. ב"פינה של צפרירה" תלויים בגדים על קולבים, מתנות על מדפים, אביזרים ופינוקים. בקצה המושב מוקף בחורשת אלונים נמצא יקב "אלון" בתוך בית טמפלרי ששימש כמחלבה אבל נותרו בו סימנים לכך שהטמפלרים ייצרו בו יין. היקב פתוח למבקרים בסופי שבוע ובתאום מראש. במרכז המבקרים שלו מוצעים זיתים, דבש, שמן זית, ריבות מתוצרת עצמית וגבינות עזים של מחלבות מהאזור.

 

לא צריך לחצות את הגבול כדי להגיע לבית לחם הגלילית שהיום ממוקמת בלב המדינה. היא נמצאת כמה מאות מטרים מאלוני אבא טובלת בירק ועצים. בבית לחם הגלילית אוחז בשרביט ההדרכה קובי פליישמן. הוא מצליח להחיות את העבר עם הרבה הומור בזכות יכולת המשחק הטבעית שלו והסיפורים על אלכסנד זייד בשיח' אברק, סיפורי האהבה של ראשוני זכרון יעקב, החלוצים בעמק יזרעאל והמשיח מנצרת. קובי ורעייתו נורית פותחים את ביתם הטמפלרי לאורחים ומאפשרים גם ללון בו. פליישמן מספר שאחרי מלחמת השחרור, כשהגיעו המתיישבים החדשים לבית לחם הגלילית הם העדיפו את בתי הסוכנות החדישים על פני בתי האבן הישנים ששימשו כרפתות בקומה התחתונה ולמגורים בקומה העליונה. בעלי החזון שהתאהבו בבתים שנבנו מאבנים ענקיות שהוצמדו זו לזו בבוץ הם אלה ששימרו את אופייה המיוחד של המושבה.

 

כמה מסעדות ממוקמות בבתים טמפלרים עתיקים. פונדק הג'חנון שפותח מדי שבת שולחנות בגינה בין עצי הזית, הגפן וההדרים ומגיש אוכל תימני וסלטים, המסעדה האיטלקית טאנטי באצ'י והמסעדה הותיקה בעלת המוניטין, פרובנס בגליל. אחרי האוכל אפשר לקפוץ לתפוס שלווה ב"קסם המגע", שהוא מעוז הטיפולים הזוגיים. נחמה ויורם מדן הם צמד מטפלים שהתמחו בשיטות אלטרנטיביות ובחרו להתמקד בטיפולים זוגיים. הם הקימו בצמוד לביתם מרכז לפינוק ובילוי שיש בו את כל המרכיבים הידועים כמו ג'אקוזי ענק, אמבט שמנים, סאונה, לובי למנוחה עם שתייה חמה וקרה, עוגיות מאפה בית ושוקולדים. זוג שמגיע לסדרת "טובים השניים" מבלה במקום למעלה משלוש שעות ללא שותפים. המתקנים עומדים לרשותם, חדרי הטיפולים והמטפלים מיועדים להם בלבד. יורם ונחמה מלמדים את בני הזוג את סודות המגע כשכל אחד מבני הזוג מעסה את השני בהנחיית מטפל מומחה. לסיום מוגשת להם ארוחה חלבית תוצרת בית. הבית מוקף בצמחייה, בחצר תלויים ערסלים ופזורים ספסלי מנוחה. אולם מיוחד נבנה להעברת סדנאות בקבוצות גדולות והכל אפוף בשקט ונינוחות. טפולים זוגיים עולים בין 820-380 ש"ח. 

 

אחד המוסדות הותיקים בבית לחם הגלילית הוא חוות התבלינים של אבי ציטרשפילר. דרך ציורית עוברת בין חורשת האלונים ומגיעה למתחם שעומד בדד במרחבים הירוקים. מסביב גדלים רוזמרין, לבנדר, לימונית ונענע ובפנים מסתחררים החושים מעוצמת הריחות והצבעים. פרמידות של אדום, כתום, צהוב וחרדל, תערובות ותוספות לתבשילים, קפה טחון, קטניות ואין ספור סוגי חליטות תה. אנשים מטיילים בין מיכלי נירוסטה, סלסלות קש ומשטחי עץ שמונחים על ערמות חציר, מריחים, טועמים ושוקלים. מרפסת חיצונית משמשת לאירוח קבוצות וכשמגיע אוטובוס גדוש אנשים הם מתיישבים בין ערמות החציר ומקשיבים לנפלאות צמחי התבלין המרתקים שמספר אבי. הוא גדל בבית לחם הגלילית כבן לאב חקלאי שהחל לגדל צמחי תבלין לפני 56 שנים. הם גידלו סוגי מנטה, אזוב , זוטא, מליסה, לבנדר, פרג ובבונג. עם השנים הפכו לתעשייה ממוכנת ועבדו עם תעשיית המזון בארץ. שריפה שכילתה את כל המפעל גרמה למהפך בשיטת עיבוד התבלינים. הם אימצו את השיטות המסורתיות של ייבוש הצמחים באוויר הפתוח וקיבלו תוצאות הרבה יותר טובות. אבי פיתח אף וטעם מיוחד ליצירת תבלינים. הוא המציא תוספות לטיבול גבינות, תערובות לאורז, לבשרים ולעופות והרכבים מיוחדים לחליטות תה. האירוח בחוות התבלינים, ההדרכה ותה הפירות החם ניתנים ללא תשלום. הקמת המרכז החדש נתנה תנופה לרעיונות תיירותיים נוספים.

 

סיימון ברקוביץ, מדריך טיולים שמתמחה בטיולי אופניים מארגן בסופי שבוע סיורים שיוצאים מחוות התבלינים לטבע במחיר 50 ש"ח לאדם. אלה שרוצים לטייל לבדם שוכרים אופניים במחיר 25 ש"ח לשעת רכיבה ויכולים לרכוש סלסלת פיקניק. חקלאי המושבה פותחים את המטעים והבוסתנים לקטיף פירות בהתאם לעונה ועמית זהבי-לונדון משכירה סוסים לטיולי רכיבה או כרכרות שחלקן מיועדות לנסיעה בשטח בתוך חורשת האלונים או במסלול שמוביל אל נחל ציפורי. סיורים בכרכרות עולים 300-200 ש"ח.

 

חנה לבב 04-9835412,  קסם המגע 04-9531159, פרובנס בגליל 04-9532266, קובי פליישמן 04-9532901, חוות התבלינים 04-9533405, סיימון ברקוביץ 04-9500915, עמית זהבי-לונדון 052-3202801