דבורת התבור - בדרך המשי והדבש

 

מרכז המבקרים "דבורת התבור" במושב שדמות דבורה לוקח את המבקרים למסע קולינרי בעקבות זני הדבש השונים, שכולל סיור במכון הרדייה וטעימות מסוגי הדבש השונים

 

במהלך הביקור במצפה הדבורים ניתן לראות את תהליך ייצור הדבש בכוורת, להשתתף בסדנאות הכנת ממרחי בריאות מדבש, הכנת נרות ושכמיית דבורה, לבקר בפינת חי עם עיזים ננסיות, שאותן אפשר להאכיל מכף היד. ​

     

 סיור במכוורת דבורת התבור    צילום: רונית סבירסקי

 

ליגאל בן זאב, הבעלים של "דבורת התבור" יש קול עמוק והרבה הומור. הוא מרכז את האורחים באולם רדיית הדבש, מכניס חלת דבש למעין "מערבל" שמסתובב במהירות והדבש ניגר מתוך פיה קטנה. ההדגמה מלווה בהסברים על האנטומיה של הדבורים כשהיא מבוצעת על "דבורת פלסטיק" בלתי מזיקה. מגלים פרטים על מנהגיה, המחול המסתורי שלה והקשר ההדוק לפרחים.

 

טועמים דבש וממשיכים בסיור כדי לצפות בכוורת שבן זאב מכנה אותה "ווילה" על קומות. בקומת הקרקע מתגוררת המלכה, מטילה ביצים ואוגרת את הדבש. בקומה השנייה והשלישית ממשיכה אגירת הדבש עד שהכוורת מתמלאת. כדי לרדות אותו צריך לייצר עשן שגורם לדבורה להיות עסוקה באכילה, כי זו תגובתה למצב סכנה. בתקופות קדומות הפיקו עשן מכלי חרס שהניחו בו זבל אורגני. בן זאב מייצר עשן בשיטות המודרניות עם שני עיתונים יומיים וגפרור. ליבוי האש מתבצע במפוח ידני שמכוון את העשן אל תוך הכוורת.

                                                                    

יגאל בן זאב מדגים פתיחת כוורת למבקרים          צילום: רונית סבירסקי                          

 

ארבעים שנות ניסיון של עבודה כדבוראי, לא הפכו אותו לידיד נפש של הדבורים. הוא מכנה את הדבורה יצור עצבני שיש להגיע איתו להבנה, משתחל לתוך סרבל צהוב וחובש כובע עם רשת שמכסה את פניו בסגנון הליידי'ס בשנות ה- 30. הוא לא מאבד לרגע את חוש ההומור גם כשהוא נכנס למתחם המגודר של הכוורות, לגוב העוקצות, ומחזיק בידיים יציבות חלת דבש ועליה אלפי דבורים עסוקות ומוטרדות.

 

הקשר האירני

הדבורים אינן בנות יחידות אצל משפחת בן זאב, הם חובבי טבע ובמיוחד נמשכים לחרקים שמועילים לאדם. הענף השני שבו הם עוסקים הוא גידול זחלי משי ועל כך מנצחת בת הזוג מלכה. היא עברה את שנות נעוריה באירן, כשהוריה היו בשליחות המדינה, את יגאל היא פגשה שם כשהגיע לעסקים ומאז נשארו יחד. באותן שנים למדה מלכה על תהליך הפקת המשי וגידול הפקעות. את הידע והאהבה לנושא היא רצתה ליישם בארץ ועד היום הם היחידים שמתמחים בתחום. ביצי זחלי המשי נשמרות בהקפאה עד האביב  וכשעץ התות הופך לירוק, מוציאים את הביצים מהתרדמת, הזחלים בוקעים, ניזונים מעלי התות ומפרישים ריר חלבוני שיוצר את הפקעות.

                                                                 

מלכה בן זאב ופקעות חוטי המשי העדינים          צילום: רונית סבירסקי  

 

באולם הפקעות מסודרים משטחי עץ גדולים ועליהם פקעות בגוון שמנת שנראות כמו סליל מגולגל של חוט תפירה. חוט המשי נחשב לסיב החזק ביותר בעולם. הוא משמש כחוט תפירה בעולם הרפואה והטקסטיל. בכל פקעת יש 1000 מטרים של סיב. לאחר שהזחלים משלימים את מחזור חייהם משתמשים בפקעות ב"דבורת התבור" לסדנאות יצירה של פרחי משי. את הפרחים צובעים בחומרים אורגניים ביניהם: עלי תה, כורכום, חינה והיביסקוס.

 

במרכז החווה ישנה פינת לימוד ויצירה עם ויטרינות מחיי המזרח. קיסרית לבושה בבגדים סיניים  וסביבה חפצים אותנטיים, רהיטי רוזווד ומערכת תה מפורצלן. על הקירות תלויים  ציורים בהשראת המזרח לצד ויטרינות עם הסברים על תהליך עשיית הבאטיק. סיר ברזל שחור עומד מעל פתילה ומלכה, מדגימה איך מבשלים את פקעות המשי ומפרקים אותן לסיבים דקיקים. ממש כמו להיות בסין.

                                                              

חנות מוצרי המכוורת, דבש, נרות ומעדנים        צילום: רונית סבירסקי                                   

 

ממוצרי המכוורת

החנות  הנמצאת במבנה שהיה רפת של ראשוני המתיישבים מציעה מכל טוב הכוורת. דבש טהור, סבונים שחורים מפרופוליס בעבודת יד המנקים את עור הפנים בצורה מושלמת מפצעונים, אריזות שי יפיפיות, ספר המתכונים במארז מהודר ועוד הרבה גורמה  שיוצר באהבה.

 

מרכז המבקרים "דבורת התבור" פתוח בימים ראשון-חמישי 17:00-09:00, שישי וערבי חג 16:00-09:00, שבתות וחגים 17:00-09:00 (כניסה אחרונה שעתיים לפני סגירה)

לפרטים: 04-6769598, 0505-637645

איך מגיעים: נוסעים לכיוון כפר תבור, פונים לכביש 767 ברמזור, לאחר קילומטר וחצי פנייה ימינה לשדמות דבורה. בתוך המושב ישנו שילוט.