צלם: רונית סבירסקי
חגיגת רימונים בבוסתן הפירות של עין יזרעאל על גדות נחל חרוד
צלם: רונית סבירסקי
בריכת עין יזרעאל
צלם: רונית סבירסקי
משתכשכים בתעלת המים
צלם: רונית סבירסקי
רימונים מכוייסים ורימונים בשלים

עץ הרימון

מאת: רונית סבירסקי

 

הרימון הוא אחד משבעת המינים ועם ישראל הפך אותו לנכס חגיגי שמסמל את השנה החדשה. לצד התפוח בדבש מתייצבים גרגרי הרימון ועליהם מברכים "מי יתן ויירבו זכויותינו כרימון". הוא צובע את השולחן באדום לוהט וכובש את בלוטות הטעם בטעמו המתוק-חמוץ. במסגרת שנת היער הבינלאומית תחגוג קק"ל את עונת הרימונים בבוסתן הפירות של עין יזרעאל על גדות נחל חרוד ביום שישי, 23 בספטמבר בשעה 15:00. יתקיים סיור מודרך לאורך גדת הנחל ובלב בוסתן עצי הפרי בשילוב פעילות סביב עץ הרימון.

 

רימון בשל (צילום: רונית סבירסקי)

 

בטבורו של עמק יזרעאל, במקום בו נלחם המלך שאול על חייו, בין הר לגיא, בין ירוק לחום, בין מים לשמיים, זורם נחל חרוד. מימיו של עין יזרעאל הציורי מתנקזים אל הנחל בלב חורשת איקליפטוסים ומסביב פרושים שדות פלחה שמשמרים את ניחוחה של עבודה עברית. מטעי עצים נשירים, רגבים של אדמה שנקצרה ונחרשה. כל זה מגובה בתילי תילים של היסטוריה, קרבות, ניצחונות ודרמות.

 

"דרך לבנה" מובילה מהנקודה שבה ניצב השלט נחל חרוד ומסתיימת בחורשת איקליפטוסים שאינה מגלה את צפונותיה. מחנים את הרכב ופוסעים לעבר אנדרטה לזכרו של צבי כרמלי שנפל במלחמת העצמאות. בריכת מים צוננים שמנקזת את מימי עין יזרעאל נחבאת בצל העצים ובמרכזה מבנה בטון נטוש. תעלת מים מובילה מנקבת המעיין אל הבריכה ומי שרוצה לצנן את גופו בימי הקיץ הלוהטים מוזמן להשחיל את גופו דרך החור, לתת לזרם המים לעסות את גופו ולזחול כ-20 מטרים עד ליציאה מן העבר השני.

 

בריכת עין יזרעאל (צילום: רונית סבירסקי)

 

אפיקו של נחל חרוד מתחיל את דרכו מפסגות גבעת המורה וחוצה את עמק חרוד עד בקעת בית-שאן. הוא זורם לאורך 32 קילומטרים בסדרה של עיקולים עד שנשפך לירדן מצפון לקיבוץ מעוז חיים. העמק שופע מי מעיינות וקידוחים המשמשים לחקלאות. תוואי הנחל עובר בין בריכות דגים ושטחים חקלאיים. בחלקו המערבי הוא זורם במתינות ומתחפר בקרקע לעומת הצד המזרחי שבו הזרימה מהירה והוא גולש במפלים. טחנות קמח עתיקות הסמוכות לאפיקו מחזקות את ההשערה שהתקיימה באזור פעילות חקלאית בימי קדם. לאורך הנחל הוכשר שביל מטיילים להולכי רגל ולרוכבי אופניים, שעובר בין פינות נסתרות, אתרי מים וטבע ומותאם גם לאוכלוסיית מוגבלים תנועה.

 

ביום האירוע המטיילים יתרכזו ליד הבריכה כדי לשמוע הסברים על האזור, ההיסטוריה המרתקת, תל יזרעאל, עין יזרעאל ונחל חרוד. לאחר מכן נחלקים לקבוצות עם מדריך צמוד שמוביל במסלול הליכה לאורך סוללת עפר הגובלת בערוץ נחל חרוד. בנקודה שבה הנחל מתפתל חוצים את סוללת העפר ומגיעים אל מימיו הזורמים בין סבך של צמחיית קנה ובוסתן עצי פרי. על כל התפאורה המיוחדת הזו אחראי אדם אחד, מאיר קאופמן, אחד מהיערנים הוותיקים של קק"ל. הסיפור מתחיל בשריפה שפרצה באזור עין יזרעאל וכילתה שטחים חקלאיים רחבים. השדות הנטושים והמפוחמים נגעו ללבו של האיש שאוהב טבע ועצים והוא ביקש את רשותם של החקלאים להפוך את המקום לבוסתן של עצי ארץ ישראל.

 

בוסתן על פלגי מים (צילום: רונית סבירסקי)

 

קאופמן נטע תאנים, זיתים, אלונים, תותי עץ, חרובים, תמרים, שיזפים ואת כוכב הטיול הרימון. הבוסתן משתלב בצמחיית הנחל הטבעית עם שיחי הרדוף פורחים, שקמה, אלות ולהם הוסיף קאופמן גם פפירוסים. הוא התחיל במבצע הנטיעות לפני עשור שנים וממשיך בפעילות עד היום. בשטח ניתן לראות עצים בוגרים לצד שרוולים שעוטפים שתילים צעירים.

 

כשהרימונים הבשילו קיימה קק"ל סיור שישי-חופשי והזמינה את הציבור ל"כייס" את הפרי. הכוונה הייתה לעטוף את הפרי הבשל בשקיות כדי להגן עליו מפני ציפורים ומזיקים. עצי הרימון עומדים בבוסתן ועליהם תלויות שקיות נייר חומות שאחדות מהן נושאות גרפיטי למזכרת. ה"מכייסים" כתבו על השקיות "הרימון של אריאל" ו"שומרים על הטבע שלנו". כך הכינו את התשתית לסיור שיהווה הצדעה לרימון.

 

הרימון הוא עץ שאינו צומח לגבהים, בחורף הוא משיר את עליו ובאביב הוא שב מתכסה בעלווה אדמדמה שהופכת ירוקה כחודש לאחר הלבלוב. בתחילת הקיץ עוטה על עצמו פריחה אדומה ובסוף הקיץ תלויים על ענפיו פירות שנראים כמו פנסים סיניים. הפרי הבשל דומה לכדור לא סימטרי וקצהו מעוטר בכתר שנותר מגביע הפרח. הרימון מכיל בתוכו מאות זרעים עסיסיים בגוון אדום או ורוד.

 

בוסתן הפרי (צילום: רונית סבירסקי)

 

לרימון יש נטייה להתבקע בעת הבשלתו. מקורו של העץ מאזור הים הכספי שם בוית לפני למעלה מ-5000 שנים ועדיין ניתן למצוא אותו צומח בר באזורים האלה. בארץ הוא אינו מזריע את עצמו באופן טבעי אבל זוכה להצלחה כשהוא ניטע ביד אדם. במקור היו שני זנים מובילים שהאחד בעל קליפה כהה וטעמו חמצמץ ואילו השני בעל קליפה בהירה וגרעיניו מתוקים. היום ישנם זנים נוספים ביניהם זן בעל קליפה כמעט שחורה, זן נטול גרעין נוקשה וזנים ננסיים לנוי.

 

המטיילים חוצים את אפיק נחל חרוד במים רדודים והולכים בשבילים צרים בין עצי הבוסתן. לא רק הרימון מניב פירות, גם עצי הדקל קורסים תחת אשכולות זהובים, התאנה מפיצה את ריחה העז והפרי העסיסי מחכה למטיילים במלוא בשלותו. המטיילים מקבלים הסברים על הרימון, קוטפים מספר רימונים ונערכים בשטח לפעילות. מתחילים ב"פריטת הגרעינים" שכך מכונה תהליך פירוק הרימון ולאחר מכן סוחטים מיץ במסחטות ידניות ושותים. לסיום, תתקיים בצל העצים קבלת שבת ואיחולי ברכות לשנה החדשה.

 

עשרת הדברים שלא ידעת על עץ הרימון

  1. פרי הרימון משמש להכנת מיץ וניתן לעשות ממנו גם יין יבש, יין פורט וליקרים.
  2. אורך חיי המדף של הפרי מאפשר להשאיר אותו למעלה מחודש במקרר וטעמו אינו נפגם.
  3. שיטות הקילוף שלו זכו לאין ספור גרסאות ואפילו פותחו פטנטים שמקלים על התהליך.
  4. המטבחים הטורקי והפרסי משלבים רכז רימונים ומיץ רימונים בתבשילים המסורתיים.
  5. מייחסים לרימון סגולות רפואיות ובשנים האחרונות גם תכונות למניעת הזדקנות העור.
  6. הפיניקים היו הראשונים שהביאו את הרימון לרומא העתיקה וכך קיבל את השם "תפוח פיניקי"
  7. המסורת יודעת לספר שמספר גרעיני הרימון הוא זהה בכל פרי ועומד על 613 מספר שהגימטריה שלו היא תרי"ג מצוות. למעשה כל רימון מכיל מספר אחר של גרעינים אבל הממוצע נע בסביבות ה-600.
  8. רימוני כסף ונחושת משמשים בבתי כנסת כעיטור על ספרי התורה.
  9. ממצאים ארכיאולוגים באתרים שונים בארץ, פסיפסים וקישוטי אבן נושאים חריטות ויצירות של רימונים.
  10. קליפת הרימון והמחיצות הצהובות שבתוכו מכילות פיגמנט חום ששימש בעולם הקדום לצביעה. בתקופת המשנה הכינו ממנו דיו. הטאנינים בקליפתו שימשו לעיבוד וצביעת עורות.