צלם: רונית סבירסקי
מסלולי טיול במים צוננים בתל דן ובשמורת נחל עיון בגליל העליון
צלם: רונית סבירסקי
מסלולים מוצלים וקרירים בתל דן
צלם: רונית סבירסקי
הליכה במים רדודים בנחל עיון
צלם: רונית סבירסקי
סבך של צמחייה וחורש ים תיכוני בתל דן

שומרים על המים

מאת: רונית סבירסקי

 

כשמדינת ישראל הייתה עולת ימים היו לה נחלים שוצפים, ביצות, אגם החולה, כנרת שעולה על גדותיה וים מלוח שלא הראה כל סימני התייבשות. אחרי עשרות שנים של הזנחה, זיהום, ייבוש ודלדול מקורות המים חלחלה ההכרה שהטבע יודע לנקום. המלחמה המתמדת של הגופים הירוקים על שמירת הטבע והמים הצליחה להשיב למקורות המים שלנו את כבודם. ארגוני הטבע מנקים את הנחלים מזיהום, מחמירים בחקיקה, מטפלים בחי ובצומח מטפחים את השמורות ומסדירים את שבילי ההליכה ושטחי הפיקניקים.

 

הליכה במסלולים רטובים ומוצלים בערוץ נחל עיון (צילום: רונית סבירסקי)

 

גשר על מים צוננים

אחד הפרויקטים האחרונים שהושלמו על ידי רשות הטבע והגנים הוא בניית מרפסת תצפית ושבילי גישה חדשים בנחל עיון. הרעיון היה ליצור מסלולי הליכה יבשים בנוסף למסלולים הרטובים שהיו בשמורה עד כה וכך גם ניתן יהיה לבקר ולטייל לאורך נחל עיון גם בחודשי החורף.

 

שמו של הנחל נובע ממקורותיו שמתחילים בעמק עיון בלבנון שנקרא בערבית מרג' עיון. הוא זורם כשבעה קילומטרים עד לגבול עם מטולה ובסמוך לגבול יוצר ערוץ קניוני עמוק. הוא ממשיך בזרימה מתונה אל עמק החולה וממנו אל הירדן. החקלאים הלבנונים משתמשים במימיו להשקיית מטעי הפירות ולכן זרימתו בקיץ דלילה יחסית. רשות הטבע והגנים החלה בשנת 2009 לתגבר את הזרם על ידי הטיית מים מנחל הדן. הקניון מכוסה בחורש ים תיכוני עם אלה ארץ ישראלית, אשחר, יערה, אחירותם החורש והאדר הסורי, שנחשב לעץ נדיר בגליל העליון.

 

החצאית שהפכה לתנור

בחורף זרימתו מתגברת וארבעת מפליו שוצפים מים. המפל הסמוך ביותר מבין הארבעה ליישוב מטולה הוא "מפל הטחנה" שגולש לאורך מצוק מגובה של 21 מטרים. הוא נקרא על שם טחנת הקמח הישנה ששוכנת למרגלותיו. ניתן לצפות בו כאשר מטיילים לאורך הגדר המקיפה את מטולה. מפל נוסף שאפשר לצפות בו בצד הצפון מזרחי של העיירה בסמוך לגדר הגבול הוא "מפל עיון" שנופל מגובה 9 מטרים. המפל הידוע ביותר בין מפליו של נחל עיון הוא "מפל התנור" שצונח בעוצמה מתוך "ארובה" שגובהה כ-30 מטרים והכניסה אליו נמצאת כקילומטר דרומית למטולה. את שמו הוא קיבל מהמילה הערבית "תנורה" שהיא חצאית שהנשים הבדואיות נוהגות ללבוש. במקורות התלמודיים מופיע השם "נקובתא דעיון" שהיא נקבת העיון.

 

השביל החדש בנחל עיון (צילום: מזי מגנזי)

 

שבילי הליכה מוצלים בנחל עיון

בחודשי הקיץ ניתן לטייל בשמורה בשני מסלולי הליכה רטובים ומוצלים. המסלול הארוך, שאורכו כ-3 קילומטרים, דורש הקפצת רכבים לנקודת הסיום בחניון התחתון. הוא מתחיל מהחניון העליון של השמורה, עובר דרך חורשת איקליפטוסים ומשקיף אל בקעת עיון והרי הלבנון. משם ממשיכים דרך גשר הרוס שפוצץ פעמיים. בפעם הראשונה ב"ליל הגשרים" ב-1946 ובפעם השנייה, אחרי ששופץ על ידי הבריטים, הוא פוצץ עם פרוץ מלחמת העצמאות על ידי חטיבת "יפתח". מטיילים לצד מפל "הטחנה" וטחנת הקמח ששימשה את תושבי מטולה עד 1920. השביל מגיע עד מפלי האשד שנחבאים בתוך הקניון הצר, ממשיכים דרך בית הקברות של מטולה בו קבורים מקימה ומייסדיה ומשם ממשיכים לתצפית על מפל "התנור" שלמרגלותיו בריכת דגים צלולה. לחילופין, ניתן לעשות את המסלול הקצר שאורכו כקילומטר והוא כולל ביקור במצפור גפני ובמפל התנור.

 

מרפסת עם נוף למפל

השביל החדש שהוכשר לאחרונה בנחל עיון נמשך לאורך 400 מטרים ויחד איתו נבנו שני גשרים שמאפשרים הליכה מעל ערוץ הנחל. השביל מונגש ובעל שיפועים נוחים ולצדו קירות אבן שניתן לשבת עליהם. הוא מוביל למרפסת תצפית חדשה עשויה דק עץ, תחומה במעקה בטיחות ומשקיפה על מפל "התנור". כשעומדים על המרפסת למרגלות המפל אפשר ליהנות ממתזי מים קרירים בימי הקיץ החמים. במקום ישנה גם בריכת שכשוך שניתן לטבול בה. אפשר לשלב את מסלול הטיול לאורך ארבעת המפלים ולסיים במפל "התנור". השמורה פתוחה בכל ימות השבוע 17:00-08:00. כניסה בתשלום: 14 שקל לילד, 27 שקל למבוגר. 3639*

 

תל דן בראש המעיינות

ריח עז של עצי תאנה גדושי פרי מקדם את הבאים לשמורת הטבע תל דן. בימי הקיץ הלוהטים השמורה המוצלת ושופעת המים יכולה להוות מקום מפלט נפלא לטיול בטבע, לפיקניק או לאתנחתא לצד המים. זרימת המים העזה אינה נחלשת בעונה החמה וצמרות העצים הנישאים מסוככות על ההולכים במנהרת צל צוננת.

 

מצפור המוצב בתל דן (צילום: רונית סבירסקי)

 

ביתה של סלמנדרה

נהר הדן הוא הגדול והחשוב בין שלושת מקורות הירדן. מימיו מגיעים מהשלגים ומהגשמים שיורדים בחורף באזור החרמון. המים מחלחלים אל בטן האדמה וממנה פורצים במאות מבועים אל פני השטח ויוצרים מעיין קרסטי ענק,  עין דן שנקרא גם "ראש המעיינות". בתוך הטבע היפיפה הזה משתלבים אתרים ארכיאולוגים בני 4000 שנים ובעלי חיים מיוחדים ביניהם הסלמנדרה שהפכה את שמורת דן לבית הגידול העיקרי שלה.

 

השמורה משתרעת על פני שטח של 481 דונמים ויש בה שלושה מסלולי הליכה שונים באופיים ובאורכם. מסלולי הטיול עוברים לצד פלגי מים, מעל גשרי עץ ציוריים, בסבך חורש של עצים רחבי נוף בניהם ער אציל, צאלה מילה סורית ואשחר. ברי מזל  יכולים לפגוש תנים, גיריות, לוטרות, דורבנים, חזירי בר ושועלים.

 

חיות כשרות

המסלול ממשיך עד לטחנות הקמח העתיקות שנמצאות בתהליך שיחזור ושימור. משם אל שרידי העיר הכנענית "ליש" שנכבשה על ידי שבט דן בתקופת השופטים. השביל מגיע אל "אתר הפולחן" המזוהה עם תקופת שלטונו של המלך ירבעם בן נבט שהנהיג את ממלכת ישראל אחרי הפילוג ממלכת יהודה במאה ה-10 לפני הספירה. המקדש בצפון התל מזכיר את תיאור המקדש במקרא שבנה ירבעם. הוא מזכיר את בית המקדש הראשון בירושלים. במקום נמצאו עצמות של חיות כשרות שכנראה הועלו קורבן על המזבח שנבנה מאבני גוויל. סמוך למזבח נחשפו כלים פולחניים, מחתות וקערת נחושת.

 

המתחם הפולחני של ירבעם בן נבט (צילום: רונית סבירסקי)

 

סמוך לאתר הפולחן נמצא "מצפור המוצב" ששימש את צה"ל עד מלחמת ששת הימים ומסביבו חפורות תעלות קשר. מהמצפור צופים אל מורדות החרמון, לבנון, הרי נפתלי, משגב עם וכפר ראג'ר. אפשר לראות טרקטור סורי חורש את השדות, שטחים חקלאיים ומטעים. אם יוצאים לסיור מודרך ניתן לשמוע על המאבק נגד הסורים על הטיית מי הירדן, על התקופה שבה פעל המרגל אלי כהן בסוריה ועל הטרקטור הסורי שנינטש בשטח והועבר לתל דן.

 

תעלומת השער שנשאר בשלמותו

שרידים ארכיאולוגים בעלי חשיבות התגלו בצדו הדרום מזרחי של התל ובהם שער העיר הכנענית והסלולה מתקופת הברונזה התיכונה שהקיפה את התל. השער הכנעני בנוי מ-47 נדבכים של לבני בוץ בגובה שבעה מטרים וברוחב של למעלה מ-15 מטרים. הוא כולל פתח מקושת מלבנים שנשמר בשלמותו ושני מגדלים שבכל אחד מהם שני תאים. זהו השער השלם הקדום ביותר שנחשף בעולם ומתוארך למאה ה-18 לפני הספירה. הישרדותו קשורה בעובדה שהוא כוסה בשלמותו בעפר מסיבה בלתי ידועה והפך לחלק מן הסוללה עד שנתגלה בחפירות.

 

בהמשך הדרך עוברים ליד בולען מלאכותי שניקז עודפי מים בעת העתיקה ופוגשים גזע עץ ענק של מילה סורית עתיקה שקוראים לו "פו הדוב". בלב השמורה ישנה בריכת שכשוך ואי קטן עם עצי איקליפטוס שניתן לעלות ולנוח בצלם. להשלמת הסיור ניתן לבקר בבית אוסישקין שמשמש כמוזיאון אזורי לטבע ולארכיאולוגיה ומציג את עולם הצומח והחי של עמק החולה וסביבותיה בתקופה שקדמה לייבוש האגם. השמורה פתוחה אפריל-ספטמבר 17:00-08:00 (בחורף עד 16:00) שישי עד 15:00. כניסה בתשלום 14 שקל לילד, 27 שקל למבוגר. טל. 3639*