צלם: רונית סבירסקי
פלגי מים, בתי הגידול ובעלי חיים שונים בשמורת עין אפק - נלחמים על הביצה
צלם: רונית סבירסקי
צמחיית מים ענפה
צלם: רונית סבירסקי
ציפורים נודדות אורחות בשמורה
צלם: רונית סבירסקי
תעלות ייבוש הביצות
צלם: רונית סבירסקי
מציפים את הביצה מחדש

שומרים על השמורה

מאת: רונית סבירסקי

 

שמורת טבע "עין אפק" נמצאת בעמק עכו סמוך לקריית ביאליק ומשתרעת על פני 660 דונמים. היא אחת השמורות הגדולות בארץ שיש בה בתי גידול לחים. השמורה היא שריד לביצות שהשתרעו בעבר על פני כ-20 אלף דונמים דרומית לעכו. בשטחים הלחים שנותרו ישנם מעיינות, פלגי מים, בריכות, חלק מערוץ נחל הנעמן ומקורותיו. בתי הגידול הלחים כוללים צמחים ובעלי חיים שונים.  בין הצמחים נמצאים גומא הפרקים, נימפאה תכולה, ערידת הביצות, קנה מצוי ופטל קדוש. שפע של בעלי חיים, עופות מים, דגים, זוחלים, רכיכות וסרטנים.

      אגמי המים בשמורת עין אפק (צילום: רונית סבירסקי)

 

למה ייבשו את הביצה?

במפה היסטורית משנת 1920, מתחילת המנדט הבריטי, מסומנות 35 נביעות מים באזור. בתיעוד שהותיר אחריו פנחס כהן המחנך והחוקר, הוא מספר שערך שיט בשנת 1935 בביצה ענקית שהייתה מכוסה בצמחייה כמו בג'ונגל. אבל גורלן של הביצות האלה לא שפר בדומה לביצות נוספות בארץ שיובשו בתחילת המאה ה-20. בשנים 1939-1937 נוסדו באזור הביצות שלושה קיבוצים: עין המפרץ, קיבוץ אפק (משמר הים) וכפר מסריק, וחבריהם סבלו ממחלות הביצה המלריה והקדחת. החלוצים נרתמו לייבוש הביצות, חפרו תעלות שהובילו את מי הביצה אל אפיק נחל הנעמן וממנו לים התיכון. 

 

האמנה להגנת השמורה

משנת 1960 המדינה מבצעת קידוחי שאיבה ממי התהום של נחל הנעמן כתוצאה מכך ירד מפלס המים וגרם להתייבשות חלק מן המעיינות והנביעות שמספקים מים לביצה. כשהשמורה מתייבשת נפגעת המערכת האקולוגית. צמחים ובעלי חיים נדחקים לאזורים שעדיין שומרים על לחות ואחרים נפגעים או נכחדים. בשנת 1996 השמורה זכתה להכרה "כאתר רמסר" שהיא אמנה בינלאומית לשמירת בתי גידול לחים בעולם. עכשיו נותר לראות אם גם המדינה תשמור על השמורה ותמתן את שאיבת מי התהום באזור.

 

טחנות קמח ונופים

חשיבותו של המקום החלה עוד בתקופה הצלבנית כשהאזור היה מרכז חקלאי משגשג. שדות הביצה שמשו לגידול חיטה ובעין אפק הוקמה טחנת קמח שפעלה מכוח מי נחל הנאמן. הצלבנים הקימו גם סכר להגברת עוצמת המים שהפעילו את הטחנה. הקמח שנטחן הועבר לעכו בסירות שהושטו בנחל הנאמן ומשם באוניות לרחבי העולם. הטחנה ניצבת בלב השמורה עד היום ומגג המבנה ניתן להשקיף אל נופי עמק עכו, רכס הגליל התחתון, הכרמל, הקריות, חלקי השמורה השונים ותל אפק. בתוך הטחנה ישנה היום תצוגת כלים חקלאיים ומיצג אור קולי שמספר את סיפור השמורה. 

             

טחנת הקמח מהתקופה הצלבנית (צילום: רונית סבירסקי)

 

חלוץ מגדלי הדגים בארץ

סיור בין הבריכות השונות בשמורה מגיע לבריכת זיצר שמשמרת במימיה סיפור על חלוץ בשם ברנקו זיצר, שעלה מהונגריה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, והחליט לגדל דגים במים המתוקים והבריכות הטבעיות של עמק עכו. תושבי האזור תיארו אותו כטיפוס תימהוני והרפתקן שדהר במכונית ספורט פתוחה במהירות 30 קמ"ש בכבישי עכו-חיפה. הוא חכר שטח של 90 דונמים בשולי שטח הביצה וחפר בריכות לגידול דגים. זיצר ייבא דגי קרפיון מיוגוסלביה וניסה בעקשנות לפתח את תעשיית דגי המאכל.

 

הקשיים היו רבים כשחלק מן הדגים נסחפו למי הביצה והצלופחים שגילו בבריכות את הדגים הטעימים נהגו לטרוף אותם. למרות הכל הוא המשיך לעסוק בגידול הדגים עד מותו ב-1945 ונחשב לאחד מחלוצי הסוחרים בארץ בתחום דגים למאכל. חמש בריכות מים קטנות נותרו מפרויקט זיצר והן מרוצפות אבן, מחוברות בתעלות ומקבלות את מימיהן ממעיינות סופיה. כיום מתקיימת בהן מערכת אקולוגית עצמאית שאינה מחוברת למימי השמורה והביצות.

                

שפע של בעלי חיים, דגים, ברווזים וציפורים (צילום: רונית סבירסקי)

 

אגמיות, ברווזים ו"סופיה"

בשטח השמורה נמצאים המעיין המשושה שקיבל את שמו ממבנה משושה שהוקם סביבו בתקופת המנדט. בעונות גשומות כשהמעיין שופע מים ניתן לראות במימיו את סרטן הנחלים. בריכה נוספת "האשל" גם היא שייכת לתקופה המנדטורית. זהו מבנה בטון שהותקנו בו משאבות מים במטרה להזרים מים לבתי הזיקוק שהוקמו על גדות הקישון. בבריכת סופיה, שמימיה נובעים  משני מעיינות שכבה, ניתן לצפות באגמיה השחורה, בברווזים מסוג שרשיר וברכיה ותוך הסבך ב"סופיה" בעלת נוצות כהות ומקור כתום. בין הקנים מתרוצצים סיקסקים, קנית ולבן החזה.

 

כחלק מהשבת בעלי החיים המקוריים שחיו במקום הובאו פרטים של ג'מוס (תאו) לאזור האחו בצפון השמורה. עדרי הג'מוסים הראשונים הגיעו לאזור עם בני השבט הבדואי הע'ורנה  שהתיישבו בביצה בתקופה העות'מאנית. הם גידלו את הג'מוסים כבהמות עבודה ולאספקת חלב, עסקו בגידול צאן וקליעת מחצלות וסלים מקנים, סוף וגומא.

 

גשר צף וציפורים נודדות

למרות השנים הקשות, ייבוש הביצות ושאיבת מי התהום עדיין מתקיים בשמורת אפק עולם עשיר של בעלי חיים, עופות דורסים ויונקים. בתוך הבריכות מצויים דגים שונים ביניהם אמנון, קרפיון, גמבוזיה ושפמנון. אליהם מצטרפים צבי ביצה, צב רך ורכיכות מסוג סהרונית, מגדלן מגובשש ושחריר הנחלים. ישנם סרטנים בגדלים וסוגים שונים, אצות, חיפושיות מים ושפיריות. היונקים מיוצגים על ידי נמיות, נוטריות, דרבנים, חתולי ביצה, חזירים ותנים. אחת האטרקציות למבקרים הוא "גשר צף" שחוצה את הביצה במרכזה וממנו ניתן לצפות על הדגים, צמחי המים השונים ובעלי החיים שמטיילים על הגדה.

                   

גשר צף על פני המים (צילום: רונית סבירסקי)

 

שמורת עין אפק הופכת למרגשת עוד יותר בעונת נדידת הציפורים כשעצי השמורה, השיחים והבריכות מתמלאים בציפורים המחפשות מזון ומנוחה. בשעות בין הערביים לקראת שקיעה נשמע באוויר משק כנפיים עז ולהקות של קורמורנים ואנפות לבנות נוחתות על ענפי העצים ללינת הלילה. ההמולה נמשכת עד שקרני השמש האחרונות נעלמות והדממה יורדת על השמורה. כדי לצפות במחזה המרהיב הזה צריך להמתין לסיורים מיוחדים שנערכים בשעות הערב.

                  אנפות לבנות וקורמונים גודשים את העצים (צילום: רונית סבירסקי)

 

השמורה פתוחה בחורף מ-16:00-08:00 (כניסה אחרונה ב-15:00) ובקיץ עד 17:00 (כניסה אחרונה ב-16:00), בשישי השמורה נסגרת שעה מוקדם יותר. סיורים מודרכים ופעילות מיוחדות בתיאום מראש בטל. 04-8778266 או  3639*