צלם: רונית סבירסקי
בתי כפר גלעדי הראשונים

על קצה האצבע

קיבוץ כפר גלעדי הוא לא רק אתר נופש שעיסוקו בתיירות. הקיבוץ הזה טומן בחובו את אחד הסיפורים המופלאים על אנשים שבזכותם יש לנו מדינה. המשפט שאמר בן גוריון מסמל את מה שקיבוץ גלעדי שומר לעצמו מתוך צניעות וענווה כבר למעלה ממאה שנים. "לצה"ל הרבה אבות אבל רק סבא אחד - השומר" (הכוונה לארגון השומר שצמח בכפר גלעדי ואנשיו היו ממייסדי הקיבוץ).

 

 נופים גליליים ממצפה בניה (צילום: רונית סבירסקי)

 

חרדת נטישה

כפר גלעדי ראה ימים קשים מאז הקמתו. ישוב קטן עם קומץ חברים שהחזיק את כל גבול הצפון עוד לפני קום המדינה וזכה לעזרה צבאית מועטה מאוד מארגוני ההגנה באותם ימים. החשש הקיומי גבר כשזאב ז'בוטינסקי סירב לשלוח עזרה לישובים המותקפים באצבע הגליל וכתוצאה מכך נפלה תל-חי וטרומפלדור וחבריו שילמו בחייהם. החשש הגדול לקיומם והטראומה שנטשו אותם בעת מצוקה, הפכו את אנשי הקיבוץ לסוחרי הנשק הטובים ביותר באזור. אפילו ארגוני המחתרת נעזרו בהם כדי לרכוש ציוד לחימה, אבל איש לא שיער שציוד צבאי רב הולך ומצטבר שם בסליקים נסתרים.

 

סודות כמוסים

הסליק הראשון הוקם בתקופת ה"שומר" על ידי מניה וישראל שוחט. אחריו נבנו במשך השנים סליקים נוספים. על כל סליק היה ממונה חבר קיבוץ אחר ואיש לא ידע על חברו. הסיסמה "לא מדברים על זה" יושמה לאורך כל השנים. רק אדם אחד , אברשה שמוקלר, שהיה אחראי על הביטחון בקיבוץ, הכיר את כולם ופיקד עליהם עד קום המדינה. לאחר שעזב את הקיבוץ המשיך כל אחד מפקודיו לשמור על הסליק שלו מבלי לספר לאיש מחברי הקיבוץ וגם לא לבני משפחתו.

 

 מאות רובים, מרגמות ורימונים בבטן האדמה (צילום: רונית סבירסקי)

 

הורוביץ מסכים לחשוף את הסליק

ב- 1983 חשף במקרה נחום הורוביץ, מותיקי הישוב, את הסליק שהוקם ב- 1922 ובו מאות כלי נשק, רימונים, כדורים ומכונות ירייה. החשאיות שעליה התחנך גרמה לו להסתיר את קיומו של הסליק מחברי הקיבוץ למעלה מעשר שנים. הוא הסווה את פתח הכניסה בעזרת מבנה דמוי מקלט ואיש לא ידע ולא חשד שמשהו מתחולל מתחת לפני השטח. כשעמדו לבנות בתים חדשים מעל לאזור הסליק התגלה הסוד הגדול ובעקבותיו החלו חברים נוספים לשחרר מידע. עדיין לא כולם מוכנים לדבר וישנה תחושה שכל אבן שתוסט ממקומה תחשוף עוד סליק נסתר.

 

סליק תחת כל אבן

חלק גדול ממבני הקיבוץ המקוריים נותרו בשטח. בית הראשונים, בולט באבניו השחורות, המחלבה שהצילה את הישוב מרעב, שדרת הברושים שתרם הברון, הרפת, שבה התנהלו בחשאי לימודי נשק מחתרתיים ומתחת לרגלי הפרות החביאו שני סליקים נוספים. לצדם ניצבים האורווה והמחסן, שבו אפשר לראות את הסוד השמור ביותר- סליק נשק שנותר כפי שהיה לפני 60 שנה במחסן המרכזי.

 

נשק ותנ"ך לבר המצווה

אפילו הבריטים לא העלו בדעתם, שמתחת למכונת גריסת החיטים, שניצבת על אבן ענקית במשקל כמה טונות, ישנו אוצר בלום של כלי נשק. מנגנון מיוחד מופעל בעזרת מנוף ומניע ללא כל מאמץ את האבן העצומה. חברי המשק חינכו את ילדיהם להגנה מינקותם. כל ילד שהגיע לגיל מצוות קיבל אקדח, ספר תורה וסייח. חלק מטכס החניכה היה לימוד והפעלת כלי נשק. עד היום שומרים בכפר גלעדי על המסורת. אמנם הסייח הפך לספר ה"שומר" והאקדח נמסר רק באופן סמלי, אבל עדיין כל הילדים לומדים לירות ולתפעל נשק בגיל מצוות.

 

 פסלי הברונזה של מקימי ארגון השומר (צילום: רונית סבירסקי)

 

ראשי השומר עשויים מברונזה

משרד הביטחון הקים לאחרונה את "מוזיאון השומר" במבנה חדש שמתעד את ההיסטוריה של קיבוץ כפר גלעדי ומנהיגיו שהיו לסמל ולמופת. בכניסה הותקן שער הברזל המקורי של הישוב סג'רה. על הקיר תלויה המצבה של השומר הראשון ובתוך מסגרת נשמר הדגל שנרקם ביד על ידי שרה חנקין והונף עם יסוד הארגון: 'בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום'. בחלל המוזיאון צילומים מקוריים של אנשי השומר שחלקם נראים כמו שחקני קולנוע שהונצחו בשחור לבן על גבי סרט אילם. תיעוד היסטורי, סרטים ומכתבים מקוריים שנכתבו על ידי חברי הארגון למשפחותיהן וחלופות מכתבים ביניהם. ראשי מנהיגי השומר פוסלו בברונזה על ידי הפסלת בתיה לישנסקי ביניהם: אלכסנדר זייד, ישראל גלעדי, מניה שוחט וישראל שוחט.

 

יזמות בתוך לולים

חברי הקיבוץ החליטו בשנים האחרונות להפיח חיים במבנה הרפת העתיק ובלולים הנטושים ואפשרו ליזמים להקים בהם מפעלי תיירות קטנים. "גלריה 12" מבוססת על נשים יוצרות. 12 אמניות מהגליל שכל אחת יוצרת את עבודותיה בתחום שלה ובסטודיו שלה: קרמיקה, ציור, צילום, פיסול, ויטראז' וצורפות. "צפרא קרמיקה" היא פינת חמד של היוצרת צפרא פורת שמצליחה להפיח רוח חיים הם הומור בצפרדעים ירוקות, מעצבת מעמדים לנרות, כלי בית וכלים לאפייה בתנור. "ספרים בחצר" של תורה שרייבר מציע ספרים נדירים, ספרי ילדים מהמאה שעברה, וספרים שהוצאו במהדורות מוגבלות. אתר תיירותי נוסף היא חוות נמרוד של משפחת הורביץ - האורוות העתיקות הפכו לחווה ללמוד רכיבה על סוסים. ישנה אפשרות לרכיבה זוגית רומנטית שמשולבת עם סלסילת פיקניק, גבינות, יין ופירות העונה. מתאים גם להצעות נישואין.  

 

שביל הלולים שהפך לגלריות (צילום: רונית סבירסקי)

 

מצבות של עצב

קיבוץ כפר גלעדי עלה לכותרות במלחמת לבנון השנייה בנסיבות עצובות. לזכרם של חיילי המילואים שנהרגו מפגיעת קטיושה ישירה בשער הקיבוץ הוקם "גלעד זיכרון" ואחד מסמליו המצמררים היא הנעל הצבאית האדומה שניצבת מיותמת על הגדר. צילומי הנופלים ונרות נשמה עומדים בפתח בית הקברות של הקיבוץ. גלעד נוסף שחונק את הגרון היא "אנדרטת אסון המסוקים" בשאר ישוב. סלעי גיר שהובאו מאתרים שונים בגליל נראים כמו פסלים שהטבע יצר ולכל אחד אישיות משלו. הם ניצבים דוממים סביב בריכה עגולה ובתוכה שקועות אבני בזלת שעל כל אחת מהן מוטבע אחד מ-73 שמות החיילים שנפלו באסון ללא ציון דרגות. מן הבריכה יוצאת אמת מים שנמשכת לאורך שדרת עצים עד לאתר נפילת המסוק בתוך סבך עצים שבניהם זורם נחל ליש (פלג של הדן).

 

קרני השמש אינן חודרות מבעד לצמרות וכשהעין מתרגלת לאפלולית מתגלות אבנים תלויות מן העצים ועל על אבן שם של חייל. את שרשרת העצבות ממשיך "מצפה בניה" שניצב באחת מהנקודות הגבוהות ביותר בארץ על גבול הלבנון לצד קיבוץ משגב עם. המצפה הוקם לזכרו של רס"ן בניה ריין שהיווה יחד עם צוות הטנק שלו את כוח בנייה. טנק אחד שנכנס בכל פעם ללבנון לחלץ ולפנות פצועים ולהכניס אספקה עד שנפגע. בנייה ריין ואנשי צוותו קיבלו צל"ש לאחר מותם. "אנדרטת הארי השואג" הניצבת במעלה השביל אל תל חי בסמוך לכפר גלעדי היא אחד מסמלי הקרב על תל-חי החקוקים בזיכרון הלאומי הציוני. הפסל שמשרה תחושה של עוצמה ועוז מהווה מקור לאופטימיות ותקווה לימים שלווים.

 

אנדרטת אסון המסוקים (צילום: רונית סבירסקי)

 

בילוי משפחתי

הצער והשמחה כרוכים זה בזה באזור אצבע הגליל. לצד מצבות הזיכרון ישנם גם אתרי בילוי ואטרקציות לכל המשפחה. צוק מנרה מציע פעילות משפחתית, עליה ברכבל לרכס נפתלי, תצפיות נוף, הפעלות וסיורים מודרכים. מגלשות ההרים על מסלול של 1,200 מטרים של נוף פנורמי מרהיב. מותר מגיל 3 ומעלה. מתחם פעילות אתגרית עם סנפלינג, קיר טיפוס ואומגה. האתר סגור לשיפוצים בין ה-29-26 ביוני. טיילת הירדן - שביל עמי שעוברת לאורך  הירדן בין הקיבוצים שדה נחמיה וכפר בלום. צמחייה, פינות ישיבה רומנטיות, מדשאות, פינות פיקניק, מסלולי הליכה ורכיבה על אופניים. הגישה - מקיבוץ כפר בלום (או ממגרש החנייה של הקייקים) או מגשר יוסף ליד שדה נחמיה.

 

אתרים ופעילויות נוספות: אגמון החולה, אתר החרמון, מרכז קנדה במטולה, שייט קיאקיים בחצבני, מוזיאון הצילום בתל חי וביקור במושבות ראש פינה ויסוד המעלה.