צלם: רונית סבירסקי
יומן מסע לניו זילנד: העיירה וואנקה וטראק הרוב רוי - פרק שישי
צלם: רונית סבירסקי
הטראק ברוב רוי
צלם: רונית סבירסקי
שלכת בעיצומה
צלם: רונית סבירסקי
פאזלינג וורלד
צלם: רונית סבירסקי
מוטל Lakeview

העיירה וואנקה וטראק הרוב רוי

המסע לאי הדרומי בניו זילנד – פרק שישי

 

מאת: רונית סבירסקי

 

העיירה וואנקה היא מקום לאהוב ולהתאהב. יש בה שלווה, עדינות ויופי מזוכך שעוטף ברכות כמו שמיכה פוך משובחת. מקום הלינה שנפל בחיקנו שידרג את חוויית השהייה לשיאים חדשים. מוטל LakeView הוא מבנה חדש שממוקם על שיפול ההר מול נופי האגם. 6 סוויטות מושקעות ומעוצבות באנינות טעם משקיפות אל פנורמה פתוחה ללא כל הפרעה. הנוף פרוש מול חלונות הזכוכית הגדולים תכול האגם, הסירות, רכסי ההרים המיוערים, בתי העיירה, החופים והברווזים.

 

סוויטות מעוצבות

הסוויטה מציעה מטבחון מאובזר, מיקרו, מקרר, כלי אוכל, פינת ישיבה ושולחן אוכל מול הנוף, מסך LCD, שירותים גדולים נפרדים מהמקלחת, פריטי עיצוב בסגנון רטרו, מיטה מפנקת ורכה, כריות איכותיות, מצעי כותנה לבנים משולבים בכריות נוי. המחיר 125 דולר ללילה לזוג.

 

מוטל Lakeview (צילום: רונית סבירסקי)

 

שקיעה וצלעות כבש

שעת השקיעה התקרבה, המצלמות נכנסו לפעולה והמראה היה מופלא. השמש השתקפה בחלונות הבתים ושלחה הבזקים לתוך המים, הברווזים שטו בשלווה וזוגות אוהבים ישבו על הספסלים וצפו ברגעים האחרונים של היום. החלטנו לבדוק את הקולינאריה המקומית ובקשנו מבעלת המוטל להמליץ על מסעדת צלעות כבש. היא הזמינה עבורנו מקום במסעדה שמתמחה בבישול ממושך של צלעות כבש בטאבון.

 

זוהי מסעדת שף שממוקמת בבית מלון יוקרתי בשם Edgwater Resort ומגישה מנות בשרים ודגים מהמטבח המקומי. מנת הדגל שלהם היא תבשיל צלעות הכבש שמתבשל כ-12 שעות ברוטב עשיר במיוחד. נתחי הכבש עטופים בשכבת שומן דקיקה והם מוגשים עטופים ברוטב הבשר העשיר עם קוביות סלק, אפונה ומחית תפוחי אדמה מעושנת עשויה כלביבה מלבנית. 28 דולר למנה נדיבה. כמנת פתיחה בחרנו פוקצ'ה פסטו ענקית שיכולה להוות ארוחה בפני עצמה (8 דולר). את מנת הבשר ליווה יין פינו נואר מיקבי אוטגו.

 

העיירה וואנקה בשעת שקיעה (צילום: רונית סבירסקי)

 

מפולת שלגים

אחרי פינוק של יום חייבים להפעיל את שרירי הרגליים ולצאת לטראק סמוך. המסלול נקרא "רוב רוי" (Rob Roy) והיהלום שהופך אותו למבוקש הוא הקרחון שנישא בסוף הטראק. הדרך מוואנקה לנקודת היציאה לטראק אורכת כשעה. לקראת סופה היא הופכת לדרך כורכר חקלאית לא משולטת. שוב מתעוררת התחושה שטעינו בדרך ואין כמובן נפש חיה שאפשר לשאול. חצינו כמה מעברי מים שהוצפו בגשמים והגענו לחניון שנקרא Raspberry Creek. סוף סוף ידענו שהגענו למקום הנכון. 10 דקות הליכה מהחניון עד לתחילת הטראק של רוב רוי. חוצים גשר חבלים ומטפסים בלב יער סבוך, עוברים מפלים ולאחר כשעה וחצי של טיפוס נחשף הקרחון במלוא יופיו. רעש פתאומי שדמה לרעם הבהיר לנו שאנחנו צופים במפולת שלגים. הקרח המתפורר העלה סביבו עננים שנראו כמו עשן סמיך.

 

היום השלישי בוואנקה מוקדש לטראק בהר הגבוה ביותר בניו זילנד מאונט קוק Mount Cook. הנסיעה אליו הייתה כרוכה ב-200 קילומטרים לכל צד אבל הוא מצדיק את המאמץ. השכמה מוקדמת חושפת עולם קפוא. שמשת הרכב מכוסה בשכבת קרח, השדות לבנים, הצמחים נראים כמו ארטיקים מעוצבים והעשב הזדקן בין לילה. הדרך למאונט קוק פורשת לפנינו נופים הרבה יותר צחיחים וצהובים מאזור הדרום שממנו התחלנו את המסע. הכבישים כוסו בשכבת קרח עדינה וערפל רבץ על האדמה. כשהגענו לעיירה מאונט קוק בשעה 10:00 בבוקר הקרח כיסה עדיין אזורים נרחבים שלא נחשפו לשמש. עשינו את מה שכל מטייל סקרן עושה ובקרנו במלון היוקרתי "הרמיטג' " שמתנשא מעל העיירה מול נופי הר הקרח. ישבנו במרפסת בית הקפה מול הנוף והמשכנו לטראק שנקרא "הוקר וואלי" (Hooker Vally).

 

הטראק ברוב רוי (צילום: רונית סבירסקי)

 

הטראק של "הוקר וואלי" עובר לאורך ערוץ הנהר כשפסגות מושלגים נישאים מכל עבר. מאונט קוק המושלג הוא הגבוה מכולם ומתנשא לגובה 3755 מטרים מעל פני הים. המסלול חוצה גשרים תלויים ומגיע עד למרגלות ההר. כמו בכל טראק ההפתעה מחכה בסוף הדרך והפעם זה היה אגם שגושי קרח כחולים צפים במרכזו. השמיים היו בהירים, צחים מכל ענן, השמש בהקה על הקרח והצמחים החלו להפשיר.

 

היום הרביעי בוואנקה מתחיל בארוחת בוקר מול הנוף שמחליף את צבעו בכל שעה משעות היום. היום מוקדש לעיירה ולפעילויות שהיא מציעה. טיילנו בין החנויות המועטות ברחוב הראשי, הצצנו ביושבי בתי הקפה, שיחקנו עם הברווזים והלכנו להשתעשע בעולם האשליות והמבוך המפורסם שנקרא "פאזלינג וורלד". האולם שמוקדש לתחום האשליות מחולק לכמה חדרים. באחד הולוגרמות, בשני מראות מתעתעות, רצפות משופעות ובחדר השלישי פורטרטים של אנשים מפורסמים שעוקבים אחרי המבקרים ומשנים צורה כשמתבוננים בהם מזוויות שונות. המבוך, שנראה לכאורה משחק ילדים מציב אתגר גם בפני מבוגרים ובמשך שעה ארוכה מחפשים את הדרך חזרה.

 

המבוך ב"פאזלינג וורלד" (צילום: רונית סבירסקי)

 

כשהצלחנו להשתחרר מהמבוך קפצנו לסרט ב"סינמה פרדיסו" מבלי לדעת מה מצפה לנו וטוב שכך. ההפתעה הייתה מושלמת בדמות בית עץ קטן שנראה כמו תפאורה למערבון. בכניסה בית קפה שמגיש פופ קורן, גלידה ביתית וארוחות קלות. כשדלתות האולם נפתחו התפשט על פנינו חיוך גדול.  אולם קטן עם כמה עשרות מושבים אקלקטיים שגובבו משוקי פשפשים והוצבו על מדרגות מוגבהות. בצד עומדת מכונית ענתיקה ששופצה ונצבעה בצהוב לימוני ועל הקירות פוסטרים מהמאה הקודמת. בהפסקה קנינו עוגיות שוקולד צ'יפ שנאפות במקום וריחן ממלא את הקולנוע הקטן.

 

היום האחרון בוואנקה מתחיל בזריחה והמראה שנשקף מחלונות הסוויטה מדהים. ההרים נצבעו בכתום, צלליתם המושלמת השתקפה במים וצבעה את האגם כולו בגוון של זהב. ארוחת בוקר קלה ונסיעה של 200 קילומטרים לקרחון הבא ה-FOX שנמצא בחוף המערבי של האי.

 

אגם וואנקה בזריחה (צילום: רונית סבירסקי)

 

בפרק הבא: נתיב הסלמון וביקור בקרחונים פוקס ופרנץ ג'וזף.

 

יומן מסע לניו זילנד:

לפרק הראשון בסדרה - פינגווינים כחולים ומסעדת שף

לפרק השני בסדרה - דרך הנוף היפה ביותר בניו זלינד

לפרק השלישי בסדרה - עיר השעשועים קווינסטאון

לפרק הרביעי בסדרה - הטראק הגדול ברוטברן

לפרק החמישי בסדרה - מאגם טי אנו לעיירת כורי הזהב