צלם: רונית סבירסקי
טוניסיה - שכונות יוקרה, ערים עתיקות ואתרי נופש
צלם: רונית סבירסקי
כפר הדייגים בצבעי לבן-כחול סידי בו סעיד
צלם: רונית סבירסקי
שדרות חביב בורגיבה
צלם: רונית סבירסקי
כנסיית סנט ונסאן דה פול
צלם: רונית סבירסקי
השוק של מדינה העתיקה
צלם: רונית סבירסקי
מצבות הילדים בבית הקברות הפיניקי "תופת"

טוניסיה – עתיקות, חופים ונופים

מאת: רונית סבירסקי

 

טוניסיה היא ארץ מפתיעה. מדינה מוסלמית שמקבלת בחום ובידידות את המטיילים הישראלים. המפגש הראשון שלי עם הלבביות הטוניסאית היה עם כניסתי לטרמינל הימי של טוניס "לה גולט".

 

אירוח טוניסאי

המדריך שהיה אמור לפגוש אותי לא הורשה להיכנס לשטח הטרמינל והקשר הטלפוני בינינו לא פעל. עברתי את ביקורת הדרכונים חמושה בוויזה מסודרת וכשלא הצלחתי למצוא את המדריך פניתי לאנשי הטרמינל לבקשת עזרה. העובדה שאני ישראלית, אין עלי פרטים של המדריך, לא שם ולא כתובת לא הטרידה אותם אפילו לרגע. הם יצאו מעורם כדי לעזור לי. פינו מסוף מחשב באחת החנויות על מנת שאוכל לגלוש באינטרנט ולהיכנס למייל האישי שלי. כשזה לא עבד חיפשו מישהו עם איי-פון שעזר לי גם להשיג את המידע ואחר כך קישר ביני ובין המדריך מהטלפון האישי שלו. כשביקשתי לשלם לו על העזרה הוא נדהם ושלח אותי לדרכי בחיוך גדול.

 

חביבים על בורגיבה

זו הייתה קבלת הפנים הראשונה שלי בדרכי לעיר הבירה טוניס. המדריך המקומי, ואליד סהלי, נתן לי תדריך כללי על טוניסיה מבחינה גיאוגרפית, היסטורית ופוליטית. הזכיר את ימי הנשיא הראשון, השליט חביב בורגיבה, שהיה ביחסים דיפלומטיים מצוינים עם ישראל וסיפר בגאווה על גידולי עצי הזית, התמרים, הענבים והתפוזים שטוניסיה התברכה בהם.

 

ערס של תרבויות

1150 קילומטרים של חופים לבנים ומים כחולים נמתחים לאורך המדינה. הצפון ירוק, שופע עצים ופרחים, בדרום שולט מדבר סהרה. ארץ שיש בה מגוון נופים ואתרים ארכיאולוגים בעלי חשיבות עולמית.  התרבות הטוניסאית התהוותה תחת שליטים שונים ביניהם: הברברים תושביה הקדמונים, הפיניקים , אימפריית קרתגו, הרומאים, שלטון האסלאם, האימפריה העות'מאנית ובסיום מדינת חסות צרפתית.

 

עיצוב אירופאי

חצינו את הגשר הגדול שמחבר בין נמל "לה גולט" לעיר הבירה. הגשר נבנה מעל אגם גדול רק במרץ 2009 ועד אז חצו את האגם במעבורת. נסיעה קצרה הובילה אותנו לרחוב הראשי של הבירה "שדרות חביב בורגיבה". הטוניסאים קוראים להן השאנז אליזה. בתי קפה ומסעדות, מבנים בעלי סגנון אדריכלי אירופאי, מכוניות חדישות וחשמלית שנעה לאורך השדרות. בין בתי הקפה הידועים אפשר למנות את קפה פריס, פלמריום וקפה טוניס. ישנם בתי קפה מעורבים לגברים ונשים ובתי קפה שבהם יושבים גברים בלבד ומעשנים נרגילה או האבלי באבלי.

 

שער בין ישן לחדש

צעדנו לאורך השדרות, חלפנו על פני כנסיית סנט ונסאן דה פול שמעוצבת בסגנון גוטי, עברנו את בנין השגרירות הצרפתית והתקרבנו לשער במחבר בין טוניס החדשה לעתיקה. מהחומות שהקיפו את העיר העתיקה מדינה נותרו שרידים מעטים. השער "באב אל בחאר" (Bab el Bhar) ) הוא אחד משבעת השערים, שנותר כפי שהיה וקיבל תחת השלטון הצרפתי את השם PORT DE FRANCE. מצדו האחד העיר העתיקה מדינה ומעברו השני העיר החדשה טוניס. בניית העיר החדשה החלה במאה ה-18 אולם את התנופה הגדולה נתנו הצרפתים ששלטו בטוניסיה במאה ה-19 והם אלה שבנו את הבתים המפוארים בסגנון אירופאי.

                       באב אל באחר - מחבר בין עתיק לחדש  צילום: רונית סבירסקי

 

מסגד עתיק ומוזיאון פסיפסים

הכניסה אל מדינה העתיקה עוברת דרך בזאר ים תיכוני טיפוסי. חנויות צבעוניות עם בדים, רקמות, שטיחים, נרגילות, תכשיטים ובשמים. ברחוב המרכזי "א'זיתונא" שוכנת אחת האוניברסיטאות העתיקות והמבנה החשוב ביותר ברובע העתיק הוא מסגד א'זיתונא שנבנה ב-698 לספירה, מוזכר בקוראן ושימש כמרכז רוחני של העיר. מוחמד ביי, שהיה שליט טוניסיה במאה ה-19, הותיר אחריו כמה בתים בעיר העתיקה של מדינה. מאחד הבתים ישנה תצפית מרשימה על גגות העיר העתיקה ועל המסגד הגדול. בפרבריה המערביים של העיר, מחוץ לעיר העתיקה, שוכן הארמון ששימש את הביי והולאם עם הכרזת העצמאות של טוניסיה.הארמון משמש בחלקו כבניין הפרלמנט הטוניסאי ובחלקו השני כמוזיאון הברדו (Bardo). במוזיאון מוצג אוסף פסיפסים רומיים שנחשב הגדול בעולם.

 

נמל פיניקי ועירו של חניבעל

אנחנו ממשיכים בדרכנו אל אתר העתיקות הפיניקית קרתגו שנחשב לאחד החשובים בעולם. הפיניקים הגיעו מצור ומצידון ושפתם הייתה ארמית. האם כינו את המקום בו הקימו את העיר "קרת חדשת" כלומר: קריה חדשה ועם השנים התקצר לקרתג'. הנמל הפיניקי שנבנה במאה ה-9 לפני הספירה שימש כנמל צבאי תחת שלטונו של חניבעל. היום שוכנים לחופי הנמל בתים מפוארים של מנהיגי ועשירי טוניסיה בשכונה הנקראת קרתג' (Carthage). מבנים מרשימים רובם צבועים בלבן, מוקפים חומות גבוהות וגינות מעוצבות, שוכנים בין שרידי האימפריה הרומאית וקרתגו הפיניקית.

                         עתיקות קרתגו  צילום: רונית סבירסקי

 

התופת של קרתגו

בלב השכונה שוכן מתחם בית הקברות הפיניקי TOPHAT בעברית "תופת". מצבות בנות אלפיים שנה עשויות אבן גיר, נושאות סמלים ודמויות, חלקן שייכות לילדים קטנים שהועלו קורבנות לאלים תנית ובעל אמון בתקופה הפיניקית.  קרתגו נוסדה על ידי הפניקים ב-814 לפנה"ס. הם היו יורדי ים אמיצים וסוחרים ממולחים , ששליטתם במפרץ קרתגו היוותה איום על כוחה של רומא. שלוש מלחמות קשות ניטשו בין בני קרתגו לרומאים עד שנוצחו. קרתגו נשרפה בשנת 146 לפנה"ס והפכה לגל חורבות. הרומאים שהשתלטו על האזור כינו אותו "הפרובינציה של אפריקה" שזה שמה הקדום של טוניסיה.

 

כפר לבן-כחול

מאתר העתיקות המרשים אנחנו ממשיכים לכפר האמנים המפורסם ביותר בטוניסיה בשל יופיו ועיצובו. סידי בו-סעיד  (Sidi bou Said) כובש את המבקר ממבט ראשון בצבעי כחול לבן ים-תיכוניים ובסמטאות העתיקות הצרות שעולות ומטפסות במעלה ההר. חנויות קטנות, בתי קפה, חצרות בתים נסתרות, צמחי בוגנוויליה בשלל צבעים וחלונות נוף שקרועים אל הים. הקירות לבנים וצחורים הדלתות, השערים, החלונות והמשרקיות צבועים בכחול. בין בתי הקפה הגדושים בתיירים מפורסם CAFÉ DES NATTES שמעוטר באריחים טוניסאים מקוריים, מחצלות להשתרעות ונוף למפרץ קרתגו. הם מגישים תה טוניסאי מתוק עם צנוברים לצד נרגילות ריחניות. אפשר להתרווח לאחור לשאוף את העשן הריחני ולהביט אל הים הכחול. זהו השאנטי הטוניסאי וכשמתרגלים אליו קצת קשה לחזור לקצב החיים המערבי.

 

מודיעין טוניסיה:

טוניסיה מתפרשת על פני שטח של 163,610 קמ"ר. מספר תושביה כ-10.5 מיליון והם נחלקים ל-98% ערבים-ברברים ו-2% אירופאים ויהודים. השפות המדוברות הן ערבית וצרפתית. טוניסיה קבלה את עצמאותה מצרפת ב-20 במרס 1956. מקורות הכנסתה העיקריים מנפט, מכרות, תיירות, טקסטיל, הנעלה ומזון. טוניסיה שוכנת בצפון אפריקה על שפת הים התיכון וגובלת מדרום-מערב באלג'יריה ובמזרח ובדרום בלוב. המטבע שלה הוא דינר טוניסאי.

 

באדיבות ימבטבע המומחים לטוניסיה, טיולים מאורגנים, טיולים פרטיים, שירותי קרקע הנפקות ויזה. 03-5430000